felix-avner

רס"ל פליכס אבנר

נפל ביום 15/10/1973 צומת "לכסיקון" - "טרטור", גדוד 407.

אבנר, בן פאולה וגדעון, ממייסדי קיבוץ עין-גב, נולד ביום י"ח בתמוז תש"ט (15.7.1949) בקיבוץ עין-גב. בהיותו בן חמש עקרה המשפחה לקיבוץ גינוסר, אף הוא לחוף הכנרת, ולאחר שנים אחדות השתקעה במושב גן-השומרון. אבנר החל ללמוד בבית-הספר היסודי בקיבוץ גינוסר, המשיך במוסד "אלוני יצחק" ולבסוף סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בחדרה, במגמה הריאלית. הוא היה ילד עירני, תוסס וברוך כישרונות. תמיד היה מלא רוח שובבות ועליצות ואהב לתת קולו בשיר. למרות שהיה שובב למדי, היה תלמיד טוב וחבריו לספסל הלימודים חיבבוהו מאוד.הוא היה חובב ספורט והרבה לטייל ולצאת למסעות עם ידידים לאורכה ולרוחבה של הארץ. מסעות אלה חשלו את גופו והוא הפך עלם גבה-קומה, מוצק וחסון.

אבנר גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1967 והתנדב לשרת בחיל-השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק ובקורס למפקדי טנקים. אחרי-כן הוצב ביחידה ושירת רוב הזמן כמפקד טנק בקו התעלה. במלחמת ההתשה נפלו רבים מחבריו ודבר זה השאיר את רישומו עליו. "בתקופת הצבא השתנה אבנר. הוא התבגר, נשא בתוכו מידה רבה של עצב." סיפרו ידידיו. אבנר נודע ביחידתו כחייל מעולה וידיד נאמן, אחראי ומסור לתפקידו, ובעל שיקול דעת בוגר. מפקדיו העידו עליו, שביצע כל משימה שהוטלה עליו ללא דופי.

בנובמבר 1970 השתחרר אבנר מהשירות הסדיר, החל ללמוד רפואה באוניברסיטת תל-אביב והיה בין התלמידים המבריקים בכיתה. אותו זמן נפטר אחיו חנוך ואבנר היה מקור עידוד רב להוריו ומשען ועזר לאחותו. כתלמיד הצטיין בלימודים וזכה להרבה דברי שבח מפי מוריו. נעמי, חברתו לספסל הלימודים, סיפרה שכבר בפגישתה הראשונה עם אבנר עמדה על השקט, על החוכמה ועל הרצינות שאפיינו אותו. בתקופת הלימודים באוניברסיטה הקדיש אבנר עניין רב לתחומים הפוליטיים והחברתיים של החיים בארץ. הוא ניהל ויכוחים עם רעיו על שביתות ועל בחינות, על מוסר וערכים ודיבר בשבח העצמאות והאינדיבידואליזם. ידידו שלמה אמר עליו: "אבנר שנא מלחמות ואהב את החיים…" לאחר שלוש שנות לימוד הוצב אבנר ביחידת מילואים של חיל הרפואה.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים לא חיכה לצו מהיחידה החדשה אלא מיהר להתייצב ביחידתו הקודמת בחיל-השריון, באומרו כי בחיל-השריון יוכל לתרום את מיטבו למאמץ המלחמתי. חבריו ומפקדיו קיבלוהו בשמחה, והוא לחם כמפקד טנק בקרבות הבלימה העקובים מדם נגד המצרים. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) בקרב בצומת "טרטור"- לכסיקון", נפגע אבנר ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי בגן-השומרון. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. בתחקיר שנערך לאחר המלחמה נאמר על פעולתו של אבנר: "אבנר שירת ביחידה כמפקד טנק והצטיין במילוי תפקידו, בידע מקצועי, באחריות, במסירות ובאומץ-לב. אבנר לחם עם היחידה במשך כל שלב הבלימה והשתתף בקרב הפריצה הנועז, אשר נועד להעביר את המלחמה לגדת התעלה המערבית והכריע את הצבא המצרי. בקרב זה פקד על הטנק ונע בראש כוחות הפריצה, אשר פילסו דרך לכוחות הצליחה ואפשרו הצלחת פעולתם." על פעולתו זו זכה אבנר לציון לשבח מטעם אלוף פיקוד הדרום, אשר ציין כי במעשיו גילה אבנר רוח התנדבות ותושייה רבה.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה ציין מפקדו את כישוריו של אבנר, את הצטיינותו במילוי תפקידו, בידיעתו המקצועית ואת אומץ-ליבו העילאי.

אבנר הייה חייל נהדר ומט״ק מצוין נלחמנו יחד במלחמת ההתשה ועברנו קורסים ביחד. איבדנו הרבה חברים בהתשה ולצערי הרבה חברים שיצאו בשלום ממלחמת ההתשה נפלו במלחמת יום כיפור. תודה לכל החברים שמעלים סיפורים על הנופלים הם נמצאים איתנו כל הדרך. הכאב תמיד נמצא איתנו כל החיים בזכותם אנחנו בחיים.
יוסי כהן ואבנר היו חברים טובים מאוד אמיצים נלחמנו יחד במלחמת ההתשה, בתמונות שאתה רואה אחת בביקור חבר פצוע והשניה הייתה בתרגיל אש. עברנו מספר קורסים יחד.
יהי זכרם ברוך ✡️ הם ממש חסרים לנו .
יואל דיגמי 03/08/2017


אבנר היה מטק אצלי במחלקה בחור נאה, צנוע, מקצועי, מסור ואהוב.
יהי זכרו ברוך.

דוד לב 16/07/2016


אבנר ז״ל בצד ימין בביקור פצועים ממלחמת ההתשה ב 1968 אני מצטער לשמוע שהוא נפל במלחמת יום כיפור, יהי זכרו ברוך.

ביקור פצועים ממלחמת ההתשה ב1968 אבנר ז״ל בצד ימין ליד הפצוע יואל דגמי.

ביקור פצועים ממלחמת ההתשה ב1968 אבנר ז״ל בצד ימין ליד הפצוע יואל דגמי.

עם אבנר פליכס ז״ל גדוד 46 שנת 1968

עם אבנר פליכס ז״ל גדוד 46 שנת 1968

כל כך עצוב לחשוב על החברים שנפלו יהי זכרם ברוך

יואל דגמי 15/07/2016