first-yair

סמ"ר פירסט יאיר יששכר

נפל ביום 16/10/1973 "החווה הסינית", גדוד 409.

יאיר, בן לאה ושמואל ז"ל, נולד ביום כ"ז באלול תש"י (8.9.1950) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "מוריה" ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון העירוני דתי ח', במגמה של חשבונאות והוכשר לשמש מנהל חשבונות מדופלם. יאיר גדל וחונך ברוח המסורת היהודית והאמונה באלהי ישראל. הוא האמין כי צריך אדם לשלב בחייו שני עיקרים גדולים. עליו לדאוג לסיפוק צרכיו הגשמיים ועם זאת לעסוק בעניינים שברוח ולהתמסר לתורה ולקיום המצוות. אצל יאיר היו שני אלה שלובים ומשלימים זה את זה. גם כשעסק בעניינים שבחומר ידע לכוון את מעשיו לפי רצון בוראו והצליח להגיע לידי שלמות. לגביו היו האמונה ושמירת המצוות בבחינת דרך חיים, שבחר בה מתוך אמונה והכרה. הוא הקפיד על שמירת מצוות, קלות כחמורות, אלו שבין אדם למקום ואלו שבין אדם לחברו. תמיד שקד על לימודי קודש וקבע עתים מדי שבוע בשבוע לתורה ולהגות. שנים ארוכות הקפיד לשמור על נוהג זה ולא סטה ממנו.

הוא ראה חובה לעסוק בקודש לא רק למען עצמו, אלא למען הכלל והיה פעיל בחיי החברה בבית-הספר התיכון, שם היה האחראי על ניהול התפילות בפני הנהלת בית-הספר. כמו-כן היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא" ופעיל ב"חוג הנוער הדתי", על מפעליו השונים ובית הכנסת שלו. תקופה מסוימת שימש מנהל החשבונות בסניף התל-אביבי של האגודה למען העיוור. הוא הקדיש לכך שעות אחדות בכל חודש, שלא על מנת לקבל שכר. בצנעה ובהחבא עסק בצדקה ובגמילות חסדים. מדי שבוע היה מפריש סכום כסף למשפחה ענייה, כדי לסייע לה בפרנסתה וכן היה הולך לבתי-חולים כדי לסעוד חולים שנזקקו לסיוע. דבר מעשיו אלה לא נודע עד לאחר מותו, שכן מעולם לא סיפר על כך לאיש, ורק משהרגישו הנתמכים בחסרונו נודעו הדברים למקורביו. בזכות תכונותיו הנעלות הפך יאיר דמות אהודה בכל חברה, בבית-הספר, בחוג הנוער הדתי וביחידתו בצבא. הוא היה חבר נערץ ואהוב על מוריו ועל ידידיו, בשל נכונותו לעזור לכל אדם ובזכות מסירותו לחבריו. כל מי שהכירו זוכר אותו כאדם נוח לבריות, נעים הליכות, מבין ללב זולתו ומוכן להאזין לכל אדם הנתון במצוקה ולעשות כמיטב יכולתו כדי לעזור לו. כשהיה בן 16 נפטר אביו ויאיר הנער הפך לגבר. היו לו השקפות ברורות לגבי הדרך שיבור לעצמו. דעותיו היו מגובשות וכל מעשיו נעשו מתוך ביטחון ובגרות, כשהוא קובע את מסלול חייו מתוך הכרה ואמונה, בשלווה ובצניעות.

יאיר גויס לצה"ל במחצית מאי 1969 והוצב לחיל-השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק והוצב בגדוד טנקים בסיני. אחרי תקופת שירות סיים בהצלחה קורס מפקדי טנקים ונתמנה מדריך בבית-הספר לשריון. גם בעת שירותו בצה"ל הקפיד על שמירת המצות ושימש דוגמא ומופת לדרכו של אדם דתי היודע לשלב את אמונתו עם קיום חובות הצבא. על חלקו בפעילות המבצעית, ביחוד בתקופת מלחמת ההתשה, הוענק לו "אות השירות המבצעי".

בתחילת מאי 1972 שוחרר יאיר מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל-השריון. לאחר השחרור החל ללמוד במגמה לחשבונאות באוניברסיטת תל-אביב ושילב את לימודיו עם עבודה כמנהל חשבונות. בי"ח בסיון תשל"ג, ארבעה חודשים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים, נשא לאישה את חברתו נורית ורבים באו לשמוח בשמחתו, כשהקים בית בישראל. הוא ורעייתו המשיכו לשאת בעולה של פעילות ציבורית וחברתית, אך מעשיהם נקטעו עם נפילתו של יאיר, שלא הספיק לזכות בהנאות של חיי משפחה עם חברתו, שבחר לו להיות עזר כנגדו.

במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. בקרב שנערך מול מוצב "טלוויזיה", ליד "החווה הסינית" ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), נפגע יאיר ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "יאיר גילה אומץ לב, תושייה וקור-רוח בלחימה נגד טנקי האויב ומערכי חי"ר בגזרת "החווה הסינית". הטנק בו היה בעלך המנוח עלה לעמדות כדי להשמיד טנקי אויב ולאבטח את אגף הגדוד."

בני משפחתו תרמו לזכרו פרוכת לבית-הכנסת שבו נהג להתפלל; חבריו ובני משפחתו הוציאו לאור חוברת לזכרו, שכלולים בה דברי מורים וחברים על דמותו.


yair sih

ש‏‏יח חברים ומפקדים
לזכרו של חבר – יאיר פירסט הי"ד

יאיר בן משפחתי, גדלנו ושיחקנו יחד. איש יקר לאהוב.השאיר אישה ובת.
תמיד איתי.
שוקי יחזקאלי 12/09/2017


יאיר פירסט בן דודי. יחד שיחקנו בילדותנו, יחד טיילנו בשדות הקיבוץ שגדלתי. כדור שני ליוצאי שואה הגיוס לא היה קל עבור הורנו. דרכנו הצטלבו במלחמת ההתשה. לאחר שחרורו הספיק להינשא. הותיר אלמנה טריה.
יהי זכרו ברוך.
שוקי יחזקאלי 14/08/2016