maman-uri

סמ"ר ממן אורי

נפל ביום 09/10/1973 "חמדיה", גדוד 409.

אורי, בן מזל ורפאל, נולד ביום י"א בתשרי תשי"א (22.9.1950) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "כרמל" בחיפה, ואחרי-כן המשיך וסיים את לימודיו בהצטיינות בבית-הספר התיכון עירוני ה' בחיפה. אורי היה תלמיד מעולה, שהצטיין בכל מקצועות הלימודים והקדיש עניין מיוחד למתמטיקה. כתלמיד היה אהוב על מוריו ועל חבריו ונהג תמיד לעזור ברצון לתלמידים שהתקשו בלימודים. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" והשתתף בפעולות השונות שנערכו במסגרת התנועה. הוא היה חובב ספרות, אהב מאוד לקרוא ספרים ואף כתב בעצמו שירים. מטבעו היה אורי אופטימי, עליז ושמח בחלקו. הוא היה בן מסור להוריו ודואג למשפחתו. תמיד סייע לאחיו הצעירים בהכנת השיעורים והיה יועץ להם ומדריכם בבעיות שהעסיקו אותם.

אורי גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 והוצב לחיל-השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס מש"קי טנקים ובקורס תותחני טנקים ונשלח לשרת באחד מיחידות השריון באזור הדרום. ביחידה קנה לו שם של חייל מצוין, אחראי ומסור לתפקידו. חבריו ומפקדיו חיבבוהו בזכות מזגו הטוב ויחסו החברי. במשך כל תקופת שירותו בצה"ל השתדל למנוע דאגה מהוריו, הרבה לבקר בבית, והקפיד לטלפן ולכתוב למשפחתו. תמיד הסתיר מהוריו כל דבר העלול לצערם.

בתום תקופת שירות החובה שלו בצה"ל השתחרר והוצב ביחידת מילואים של החיל. משחזר לחיי אזרח, החל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עשה חיל בלימודיו והיה שקדן וחרוץ וזכה בציונים מצוינים.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים חיכה בביתו בקוצר רוח לצו הקריאה. לאחר שהצטרף ליחידת המילואים שלו, נשלח לחזית סיני ולחם בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), לחם כמפקד טנק בקרב שריון נגד המצרים באזור מעוז "חמדיה". במהלך הקרב הקשה הצליח לפגוע בטנקים רבים של האויב עד שנפגע מטיל נ"ט ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אם, שלוש אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון והוענק לו "עיטור המופת" על גבורתו בקרב. בתעודת העיטור נאמר:"ביום 9 באוקטובר 1973, בעת התקפת האויב המצרי על מערך כוחותינו ב"חמדיה", הצליחו כמה מטנקי האויב להגיע למדרון הגבעה שכוחותינו התבצרו בה. מחוסר אפשרות לאכן את האויב נשלחה מחלקת-טנקים חזיתית לכיוון האויב. הטנק, שסמ"ר אורי ממן ז"ל לחם ממנו ואשר צותו כלל מפקדי טנקים בלבד, נשאר אחרון בשטח, לחם בטנקי האויב והצליח לפגוע בטנקים אחדים עד שנפגע וצוותו נהרג. במעשה זה גילו אנשי-הצוות דבקות במטרה, אומץ-לב והתנהגות למופת."

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם, סמל אורי ז"ל, שירת ביחידת שריון ויצא לקרב כמפקד טנק. הוא גילה אומץ לב, תושייה וקור רוח בקרב הבלימה, בגזרה המרכזית בסיני. בנכם המנוח נע אל מול טנקי האויב תוך חשיפה עצמית, על מנת לאבטח את אגף הגדוד והצליח במשימתו. דמותו של אורי תיחרט לעד בזכרוננו, חבריו לנשק. חיילים כבנכם ציוו לנו את החיים."

במותם ציוו להם אהבה
אמנון אריאל ואורי ממן גדלו ביחד, למדו ביחד בתיכון, התגייסו ביחד לחיל השריון…

לחצו כאן לכתבה שפורסמה ב 12/12/2018 ב Ynet


אבל, ארבעת מפקדי הטנקים בטנק אחד, לא סבבו וחזרו, הם נשארו בשטח אחרונים..

עתון "במחנה"  35-36 09/05/1975

 סיפורו של הטנק עליו פיקד אורי ממן החל בבוקר יום ב', ה-8.10.1973. שליח רכוב על אופנוע חיפש את שליש גדוד 409. וכאשר איתר אותי, הוא מסר לי מעטפה ומיהר לחזור לטסה. במעטפה היה מברק קצר, שהודיע על העדרו של טייס בגזרה הסורית וכי עלי להורות על שחרורו המיידי של אחיו, שהיה מט"ק בגדוד.
במקרה לחלוטין המט"ק היה בסמוך לציר "עכביש". ביצעתי את הפקודה ואורי ממן החליף אותו בפיקוד על הטנק.
ב-9.10.1973 הייתה התקפת שריון של יחידה מצרית על רכס "חמדיה", שם היה הגדוד בעמדות כלפי מערב. המצרים תקפו ממערב מזרחה. ככל שהשריון המצרי התקדם, היה קושי בכינון התותחים לעבר הכוחות המצריים. כדי לשפר את יכולת הפגיעה בכוח המתקדם, ניתנה הוראה כי סמ"פ ח' – "חרדון" עם עוד שני טנקים, יאגף את התוקפים מצפון ויירה עליהם משיפולי רכס "חמדיה" מצפון לדרום.
הפקודה בוצעה והכוח הקטן, שמנה 3 טנקים ביצע ביעילות את ההוראה. ההתקפה המצרית על הגדוד נכשלה והטנקים המצריים נסוגו.
הטנק של הסמ"פ, סגן שמאי שיינפלד, נפגע מאש כוחותינו, כאשר רצה להצטרף חזרה לגדוד. טנק נוסף, של סגן דודו פרץ, חזר בשלום. הטנק השלישי, של אורי ממן, לא חזר.
הפגיעה בטנק של שמאי ולאחר מכן היציאה החפוזה להסתערות גדודית לעבר מתחם "טלוויזיה" וכישלונה החרוץ, השאירו את גדוד 409 באותו היום חבוט ומוכה. בסוף היום, לאחר סיום כל התחקירים ורישום הנפגעים והחללים, חסרו 3 צוותים, ללא כל מידע אודותיהם. שלושה אנשי צוות, שרידים משני טנקים, נאספו והוחזרו למחרת לגדוד על ידי נגמ"ש מהגדוד הסדיר 184. שני טנקים נותרו בחזקת "נעדרים".
ביום השבת ה-13.10.1973, כאשר הגדוד שהה בהפוגה קצרה, ביצע עוזי המג"ד תחקיר יסודי בנושא הטנק של אורי ממן. לאחר שחזור האירועים העלה שוקה, מ"פ ח', את הסברה כי פטריית העשן שעלתה ממרגלות רכס "חמדיה" הייתה עדות לפגיעה בטנק שלחם עד שנפגע. |
רק עם תום הקרבות, כאשר המצרים איפשרו גישה למקום בו הערכנו כי הטנק יימצא, אכן נמצא הטנק השרוף וארבעת לוחמיו הובאו לקבר ישראל.
יהי זכרם ברוך.
יוני נוקד 22/09/2017