meltzer-itzhak

סמ"ר מלצר יצחק

נפל ביום 15/10/1973 "החווה הסינית", גדוד 407.

יצחק, בן פני וגרשון ז"ל, נולד ביום י"ד באייר תש"ט (13.5.1949) ביוהנסבורג שבדרום אפריקה ועלה ארצה בשנת 1961. בארץ למד בבית-הספר היסודי "פיק"א" בפתח-תקוה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "אחד-העם" בפתח-תקוה. יצחק היה תלמיד טוב, נבון וחרוץ והיה אהוד על מחנכיו ועל חבריו לכיתה. תמיד נהג לסייע ברצון לחברים שהתקשו בלימודים והיה חבר טוב ומסור. כחובב ספורט מושבע שיחק בקבוצת כדורגל בפתח-תקוה, והשתתף גם בחוגים לטניס ובתחרויות ג'ודו ואתלטיקה קלה. כל ימיו היה בן מסור מאוד לאמו האלמנה, נהג לשוחח עמה בנושאים שעניינו אותו ואותה, ושיתפה בלבטיו ובבעיותיו האישיות. מטבעו היה אופטימי, עליז ושמח-בחלקו.

יצחק גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1967 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס תותחני-טנקים ובקורס למקצועות השריון והוצב כמדריך בבית-הספר לשריון. יצחק היה חייל ומפקד מצוין, אחראי ומסור לתפקידו. בבית-הספר לשריון עסק בהכנת מערכי הדרכה לחניכים והרצאותיו זכו להערכה ולהוקרה מצד מפקדיו. ברבות הימים אף קיבל גביע הצטיינות מידי מפקד היחידה. הוא קנה לו שם של מדריך מעולה, סבלן מאוד, בקי היטב בחומר, מסור ודואג לפקודיו.

בתום תקופת שירות החובה שלו השתחרר מצה"ל ונשא לאישה את חברתו יהודית. משחזר להיות אזרח, החל ללמוד באוניברסיטה, בפקולטה לראיית חשבון, ובאותו זמן עבד גם כפקיד בחברה למחשבים. בתוך זמן קצר הועלה בדרגה ומונה מנהל מחלקה ואף סיים בהצטיינות את הלימודים באוניברסיטה. חבריו לעבודה מציינים כי יצחק היה ישר, צנוע, טוב לב ומסודר, וכי תמיד הישרה סביבו אווירה של שלווה ונוחות.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף אל אנשי יחידת המילואים שלו והשתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. בקרב שהתחולל ביום כ' בתשרי תשל"ד (15-16.10.1973) נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקריית-שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. השאיר אחריו אישה ואם.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יצחק נפל בקרב המכריע שהתחולל בחזית הדרום. בקרב זה עברו כוחות צה"ל מבלימה והתגוננות לתקיפה והכרעת האוייב המצרי. יחידתו היתה בראש הכוח הפורץ, אשר הבקיע את מערכי האויב והכשיר את הדרך לכוחות שמאחור לצליחת התעלה והעתקת המלחמה אל שטחי האוייב. יצחק מילא את תפקידו כתותחן בטנק במסירות רבה, בקור רוח והיה דוגמא ומופת לצוותו ולחבריו. יהי מותו צו המשכיות ותקומת העם לנו, החיים."


איציק. היה אדם נפלא. נהניתי לשרת איתו בסדיר.
שלמה קופרברג 19/05/2017


בחור מדהים אי אפשר היה שלא להיות מוקסם ממנו , היתה לי הזכות לשרת תחת פיקודו ולהתגורר לצידו, היה מדריך במגרש במדור תותחנות בביס לשריון בגוליס, מיד עם שחרורו מהצבא, למד ראיית חשבון והתקבל לעבודה בחב' אי בי אם, הקים משפחה למופת עם יהודית, ולא זכה להשאיר אחריו ילדים, יהי זכרו ברוך.
צבי הוד 14/05/2017


איציק היה מאנשי המקצוע הטובים ביותר שהכרתי בשריון. מפקד קפדן, ידען ותותחן מצטיין. מחוץ לשעות הפיקוד היה קסם של בחור.
יורם דורי 13/05/2017


את איציק הכרתי מהטירונות ב 1967 עם הפסקה כשהוא הלך להדרכה בגוליס ואני הלכתי לקמ"ט.
נפגשנו שוב באימון הקמה ב 1970. היינו באותה מחלקה עד המלחמה שם נפרדנו לנצח. לעוצמת אישיותו המדהימה והשפעתו עלינו נוכלל ראות כל שנה ביום הזיכרון כאשר מכבדים את זיכרו מכריו מבית הספר והצבא וכל שנה הציבור גדל לבנים ונכדים של חבריו. זוכר אותו בגעגוע שלא פוחת עם השנים.
יהי זכרו ברוך.
אמנון פישר 05/07/2016


יצחק בשבילי היה דמות נערצת, איש שיחה שהייתה לו דעה כמעט בכל נושא, חרוץ באופן שקשה לתאר, בזכותו עברתי לגור ברעננה כי אמרתי לעצמי שאם יצחק בחר לגור ברעננה אז כנראה שזה מקום ששוה לשאוף לגור בו ואין ספק שהוא צדק, בקיצור היה בו התגלמות של כל הטוב שיכול להיות באדם ,וזכיתי שיצא לי להימצא בחברתו, יהי זכרו ברוך.
צבי הוד 05/06/2016


חברי לחדר במדור תותחנות בבי"ס לשריון בג'וליס, בחור בלתי נשכח, למרות שחלפו 43 שנה מאז שנפטר, מתאספים ליד קברו בקריית שאול בתל אביב, מדי שנה ביום הזכרון לחיילי צהל, כמה עשרות חברים, ומעלים זכרונות מעברו המופלא שהספיק להטביע בחבריו בהתנהגותו המיוחדת , למרות גילו הצעיר, יהי זכרו ברוך.
צבי הוד 27/05/2016


לזכרם,
את טל מרדכי (מוטי), קרן משה ומלצר יצחק הכרתי בשירות המילואים, באימון לקבלת טנקי הפטון M-60 החדשים, בבסיס צאלים.
שירתנו בפלוגה ב' בגדוד 407, ופיקדתי על טנק ד' של הסמ"פ שלמה רוגוזינסקי.

נוצר בייננו חיבור חברי ומקצועי כזה שבעת תרגיל מסכם של מסלול טנק באש חיה קיבלנו תעודת הצטיינות.
טל היה מאוד מקצועי, קרן תיפקד בזריזות עם המקלע וטעינת התותח,
מלצר הוכיח שמדריך תותחנות יודע גם לצלוף ולא רק ללמד את תורת השריון.

נפגשנו שוב בטנק בליל ה- 6 לאוקטובר 73, במחנה נתן בבאר שבע, ויצאנו במסע על שרשראות הטנק עד לקו החזית בגזרה המרכזית שלך תעלת סואץ.
טל נהג את מרבית הדרך הארוכה ומלצר החליפו מדי פעם כדי שינוח.
שלמה רוגוזינסקי קיבל את הפיקוד על הטנק כאשר הגענו לקו החזית.
בשבוע הראשון למלחמה לחמנו יחד לבלימת התקדמות המצרים. בעיקר ספגנו הפגזות, כך שלא ניתן היה לצאת כלל מהטנק.

אהבתי את השקט והרוגע שהשרה מוטי סביבו, הוא סיפר על נישואיו ושהוא מצפה לילד, וקצת קינאתי בו על כך.
קרן בחור צנוע, חברי ומקצועי, והיה מוכן לסייע בכל.
מלצר הוא המלומד בחבורה וניכר עליו שכבר יודע בברור מה תוכניותיו לעתיד, מצד אחד סמכותי ובוטח, דואג לכולם אך עושה זאת בצנעה.
שלמה פיקד באופן זהיר ואחראי ולא לקח סיכונים מיותרים.

היינו דרוכים ומתוחים אך איש לא פחד, הרגשנו שאנו נלחמים על קיום המדינה.

ב 15 לאוקטובר, הגדוד סופח תחת פיקוד חטיבה 14 לקרב פריצה, משימת הגדוד ופלוגה ב' בראש הייתה לפתוח את הצומת מול אזור הצליחה ולפנות את ציר טרטור להובלת גשר הגלילים.
אני נפרדתי מהצוות ועברתי לפקד על טנק אחר.
ב 16 באוקטובר בבוקר, בקרב מצאו הלוחמים את מותם בציר טרטור.
הקרב על הצומת טרטור לקסיקון אפשר באותו היום את תחילת צליחת כוחותינו לצד המצרי.

דוד זינגר 11/05/2016


תעודת הצטיינות מאימון ההקמה בצאלים  ביולי 73,  לצוות טנק  סמ"פ פלוגה ב' גדוד 407.
בתחילת המלחמה היה זה הצוות המקורי בטנק סמ"פ פלוגה ב'. בקרב הפריצה ב 15 באוקטובר השתנה השיבוץ.
אנשי הצוות נהרגו בקרב הפריצה בתאריך 16  לאוקטובר. השיבוץ של הצוות בעת קרב הפריצה:
מלצר יצחק ז"ל  – תותחן, קרן משה ז"ל – טען , נפלו בטנק מ"מ 3  בפיקודם של שלמה ברילובסקי ז"ל והמ"פ גלעדי גדעון ז"ל
טל מרדכי ז"ל נהג, נפל בטנק סמ"פ  בפיקוד שלמה רוגוזינסקי ז"ל.

melzer_Brilovski_keren

דוד זינגר 10/05/2016


 

זכיתי לשרת עם יצחק מלצר בבי"ס לשריון הוא היה ונשאר החבר הכי מוערך שפגשתי אי פעם.
יהי זכרו ברוך.

צבי הוד 02/05/2016


יצחק מלצר, חבר משירות משותף במדור תותחנות בבסל״ש. איש חכם ורגיש, וגבר שבגברים.

רזי רום 02/05/2016