mildiner-moshe

סמ"ר מילדינר משה

נפל ביום 16/10/1973 צומת "לכסיקון" - "טרטור", גדוד 407.

משה, בן אידה ויעקב, נולד ביום י"ג בתשרי תשי"א (24.9.1950), כבן להורים שעלו ארצה לאחר שעברו את כל מוראות השואה באירופה. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר "הס", והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון עירוני ט', שניהם בתל-אביב. בבית-הספר היסודי התגלה כילד תוסס, עירני, חברותי ומעורה בחיי החברה. לעתים אף שימש כממלא מקום למורה שנעדר, בכיתות נמוכות יותר. גם בבית-הספר התיכון היה מן הבולטים בתלמידים, ומחנכו אמר עליו "לא ניתן לתאר את הכיתה בלי להזכיר את שמו של משה מילדינר." בימי החופשות, עד גמר לימודיו, שימש כמדריך בקייטנות, והצליח מאוד בעבודתו, הודות לקשרי החברות שיצר ולכושר המנהיגות שלו.

משה גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 ובחר בחיל-השריון. אחרי סיום הטירונות השתלם בקורס למדריכי שריון ונהיה אחד המדריכים המעולים בבסיס. באותה תקופה כתב מערכי-שיעור לקורס, שיפר אמצעי-עזר להדרכה, ייצר חתכים במכשירים שונים וצייר שקפים וכרזות. באחד המחזורים הוכתר משה כמדריך מצטיין ושמו נחרט על כנת גביע "המדריך המצטיין". משה היה קפדן גדול, הוא ידע את תורתו על בוריה וידע לשלוט בחניכים. חבריו ליחידה מספרים, כי היה ללא ספק אחד מעמודי התווך של המחזור.

בשנת 1971 השתחרר משה מהשירות הסדיר ונרשם לפקולטה לרפואה באוניברסיטת בולוניה שבאיטליה. עד שיצא לחו"ל עסק בהדרכה כמדריך גדנ"ע בבית-הספר התיכון עירוני א' בתל-אביב. כאשר יצא לאיטליה ללמוד, טעם בפעם הראשונה טעמם של חיי צבר בנכר. הוא קיים קשר אמיץ עם הבית ועם חבריו ומכתביו היו רוויים געגועים להוריו, לארץ ול"חברה". לקראת החגים שב ארצה לחופשת לימודים. לאושרו לא היה גבול, כי שוב הוא בבית.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים המתין משה כל היום לצו הקריאה. בערב ארז את המזוודה ואמר, "טוב שזה קרה בזמן שהייתי בבית. כי אילו הייתי באיטליה, הייתי חוזר מיד; כך חסכתי לעצמי בלבול ראש ודמי נסיעה." הוא נפרד מהוריו ויצא לחפש את יחידתו. אחרי התארגנות קצרה ירדה היחידה לסיני ונכנסה מיד לקרבות הבלימה נגד המצרים. בלילה שבין 15 ל-16 באוקטובר התקדמה היחידה לעבר האגם המר. כאשר הגיעה לצומת "טרטור" – "לכסיקון", נפתחה עליה אש מהמארב והטנק של משה נפגע. מהקרב הזה לא שב עוד. סיפר סגן יוגב פוקס (צביק'ה): "הלילה של הפריצה לא יישכח לעולם מזכרוני: ליל עקוב מדם ואכזרי." סמל-ראשון משה הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בקריית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ואחות.

דברי הערכה עליו פורסמו בספר "משה", שיצא לאור לזכרו מטעם המשפחה, בקובץ "לנופלים" של ארגון יוצאי סנוק, בחוברת "לזכרם", שהוציאה לאור חברת "דן", לזכר חברי "דן" ובניהם, שנפלו במערכה, בעיתון "הצופה" מיום 1.9.1974 ובספר "החטיבה במלחמת יום -הכיפורים".

mildiger-000005

אילנות זקופים,
נגדעים ראשונים.
דפים לזכרו של משה מילדינר


שני חברי ילדות שרתו באותה חטיבה ובאותו הגדוד אך בפלוגות שונות. משה מילדינר ז"ל נהרג בקרב על צומת טרטור לקסיקון במסגרת פלוגה ב', אך יורם לא הפסיק לאורך כל השנים את השיחות עם חברו הטוב.

המכתבים  פורסמו באתרי אינטרנט החדשותיים, קיבצנו מכתבים אלו ברצף.
(נכון ליום 18/09/2018 )

 

 

שני חברי ילדות שרתו באותה חטיבה ובאותו הגדוד אך בפלוגות שונות. משה מילדינר ז"ל נהרג בקרב על צומת טרטור לקסיקון במסגרת פלוגה ב', אך יורם לא הפסיק לאורך כל השנים את השיחות עם חברו הטוב.

המכתבים  פורסמו באתרי אינטרנט החדשותיים, קיבצנו מכתבים אלו ברצף. (נכון ליום 18/09/2018)

war-books-0

מכתבים לחבר

יורם דורי 18/09/2018


 

" מה הפסדנו?" קריירה שלא המריאה, תקוות שלא מומשו, עץ החיים שנגדע באיבו.

סיפורו של משה מילדינר:

משה שנהרג בקופצו מהטנק בצומת טרוטר לקסיקון הפסיד קריירה של רופא מצליח. בהכירי את אופיו נראה שהיה מתמחה בגניקולוגיה. משה היה הופך למומחה בתחומו ויחד עם זאת היה זוכה באות הנשיא למתנדב על טוב ליבו ונכונותו לעזור לכל אחד (ולחברים בפרט).
ספור החיים של הרופא בפוטנציה נקטע וליבו הטוב ואוהב האדם של משה עצר מלפעום שם בחולות סיני באותו לילה שבין 15 ל16 באוקטובר.
יורם דורי 07/10/2017


זכור לי כבחור מקסים יהי זכרו ברוך.

צבי הוד 22/04/2017


אכן מילדינר היה מן המסתדרים,יצא לי להכיר אותו בסדיר. את חטיבה 600 עזבתי עם חברים נוספים לחטיבה 421 המקבילה שלכם באוגדה. כל השמות ששמוזכרים בכתבה של יורם דורי מוכרים לי היטב ואלה שנהרגו לא ידעתי על כך כלל. יהי זכרם ברוך
נתן מינץ 05/10/2016


משה מילדינר היה שכן שלי בדרך השלום 95 . למדנו יחד ביסודי״ משה הס״. ובתיכון ״עירוני ט״ בכיתות מקבילות. .. נפל במלחמת יום כיפור. יהי זכרו ברוך !!
יפה יגר 05/10/2016


איש כל כך שנון, חבר טוב, ומקצוען.
ו….החבר הטוב של יורם דורי.
רזי רום 27/09/2016


חברים היו לי ויש לי גם היום – הרבה – אבל מילדינר יש רק אחד.
יורם דורי 24/09/2016