סמ"ר ישי דוד
נפל ביום 09/10/1973 "טלוויזיה", גדוד 409.
דוד, בן חנה ואלחנן, נולד ביום ד' בכסלו תשי"א (13.11.1950) בקבוצת אלומות. בתחילה למד בבית-הספר היסודי בדגניה א', אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "בית ירח" בעמק הירדן. הלימודים בבית-הספר היסודי היו קלים לגביו, שכן היה "תולעת-ספרים". פעם ישב בכיתה והיה כה שקוע בקריאת ספר, עד שלא הרגיש כי כל התלמידים הלכו ובית-הספר נסגר. רק אחר הצהרים גילו אותו יושב לבדו בכיתה, שקוע עדיין בקריאה. בבחינות הפסיכוטכניות שעבר לפני שהחל את לימודיו בבית-הספר התיכון, זכה בציונים גבוהים. בשנים הראשונות בבית-הספר התיכון, עברה עליו תקופה של התפרקות ומרי והוא כמעט שלא נשמע להורים ולמוריו. אך לפתע שוב גבר בו חוש האחריות ובשנה האחרונה שקד ולמד חומר של שנתיים וסיים את לימודיו בהצלחה. נוסף לזמן שהקדיש ללימודים, מצא דוד, שכונה בפי כל 'דודו', גם די זמן לפעילות בגדנ"ע והיה חבר בתנועת הנוער העובד. הוא הצטיין בשחייה, שיחק בטניס, אסף בולים ואהב מאוד את אמנות הבישול. כשהיה בן חמש שנים נסע עם הוריו לארצות הברית, שם כיהן אביו בשליחות משרד-הביטחון. בתחילה התקשה להסתגל. לאחר החופש והמרחבים בקיבוץ, מצא עצמו בעיר בטון ענקית. "אין בכלל אדמה בארץ הזאת, רק בטון," אמר לאביו. סקרנותו הרבה הובילה אותו להרפתקאות שונות. יום אחד החזיר אותו שוטר ניו-יורקי לביתו, לאחר שיצא לטייל ולא הצליח למצוא את דרכו בחזרה. כששאלו אותו לאן הלך, השיב: "רציתי לראות איזה רחוב בא לפני רחוב מספר אחד.…"
דוד התגייס לצה"ל בסוף נובמבר 1968 וגויס לקורס-טיס, אולם נשר ממנו לאחר שמונה חודשים. הודות להישגיו המרשימים בלימודים העיוניים בקורס, הוצע לו להמשיך בקורס לנווטים, אך הוא סירב ובחר לשרת בחיל-השריון. הוא השלים את הכשרתו בקורס מפקדי טנקים והגיע לדרגת סמל-ראשון. אחר המשיך להדריך חניכים חדשים וסירב להיענות להצעות החוזרות ונשנות של מפקדיו ללכת לקורס קצינים. את רוב תקופת שירות החובה עשה בגזרת התעלה, בעת מלחמת ההתשה.
לאחר השחרור התחיל דוד ללמוד בטכניון, אולם לא הספיק להשלים אפילו את שנת הלימודים הראשונה.
כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, מיהר דודו והצטרף אל יחידתו שלחמה בסיני. בי"ג בתשרי (9.10.1973), נפגע הטנק שלו בקרב וכמעט כל אנשי הצוות נהרגו.חמישה חודשים היה דודו בחזקת נעדר, עד שהטנק נתגלה בשטח הארמיה השנייה, ודודו הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. בן 23 היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
שלום רוני !
תודה. אכן מרגש ועצוב מבחינתי. (הכתוב בדף לזכרו של דודו ישי ז"ל באתר אלומות שלנו – בבעלותה של ד"ר דבורה קינן)
למדתי עם דודו ישי, בנו של אלחנן, 4 שנים בבית ירח.
שנינו שרתנו בשיריון. אמנם דודו הגיע מאוחר, כי החל שרותו בקורס טייס.
כמדומני, בסוף שרות החובה, דודו הגיע לבי"ס לשריון, והצטרף אלינו לצוות ההדרכה.
מצאנו עצמנו באותה חטיבת מילואים, 600. אמנם לא היינו באותו גדוד. באימונים שלפני מלח' יוה"כ
יצא לנו להיפגש. אחרי שנודע לי שדודו נפל בקרב במלחמה, הגעתי וביקרתי את הוריו ביהוד.
יצחק פלג 26/02/2018