menahem-netzer

סמל נצר (צ'בוטרו) מנחם – לוי

נפל ביום 21/10/1973 "מיסורי", גדוד 410.

מנחם, בן לאה ושלמה, מניצולי השואה, נולד בבוקרשט שברומניה ביום ד' בשבט תשי"א (13.12.1950), ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1964. בילדותו למד בבית-ספר יסודי כללי בבוקרשט, ויחד עם זאת השתלם ביסודות השפה העברית וההיסטוריה היהודית, בחוג שהתקיים בבית-הכנסת המרכזי בעיר. לאחר שעלה ארצה, למד בבית-הספר התיכון המקצועי "ברנדייס" בירושלים. מנחם היה תלמיד עירני, חרוץ ונבון. הוא התברך בתבונת-כפיים והצטיין במיוחד בתחום המכניקה העדינה. בזכות ידיעותיו בעברית התערה תוך זמן קצר בלימודים ובחברת בית-הספר וקשר קשרי חברות גם עם ילידי הארץ וגם עם עולים חדשים מארצות שונות. הוא השתתף במאבקיהם ובלבטיהם של התלמידים-העולים, ותמיד עשה כדי להקל את קשיי קליטתם. הוא היה חובב ספרות והרבה בקריאת ספרות יפה. מילדותו ניחן בכוח רצון ונכונות לקבלת החלטות על דעת עצמו. בזכות התמדתו, חריצותו והחלטיותו, עמד בהצלחה בבחינות-הבגרות. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו וסייע להם כמיטב יכולתו להיקלט בארץ.

מנחם גויס לצה"ל בראשית יולי 1968 והוצב לחיל-השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון", הוצב ביחידה כתותחן בטנק. הוא השתתף עם יחידתו בקרבות ההתשה בחזית תעלת-סואץ ושם הצטיין בביצוע המשימות שהוטלו עליו, במסירותו ובאחריותו. מפקדיו העידו עליו, כי היה לוחם מצוין וחייל אהוד על חבריו לנשק.

לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר החל לעבוד כטכנאי במעבדות האוניברסיטה העברית בירושלים, אחרי שעסק זמן-מה בהדרכת נוער בחופשת הקיץ. הוא התעתד להתחיל בלימודי היסטוריה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה, כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים.

כשפרצה המלחמה, הוחשה יחידתו לחזית הדרום, שם השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. באחד הקרבות עלה הטנק שלו על מוקש, אך הצוות, ומנחם בתוכו, לא נפגע. הוא החליף את הטנק הפגוע בטנק אחר והמשיך להילחם. באזור "חמדיה" השתתף מנחם בהעברת הגשר על פני התעלה מערבה. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973) נפגע הטנק שלו באש נ"ט והתלקח. נראה שמנחם לא הצליח להיחלץ מהטנק הבוער והוא הוכרז כנעדר, ואחרי כן הוכרז כנעלם. כעבור כמחצית השנה אותרה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים ואח.

הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה והנציחו את שמו במילגת-לימודים מטעם האוניברסיטה העברית.