tayhman-gershon

סמל טייכמן גרשון

נפל ביום 22/10/1973 "החווה הסינית", גדוד 410.

גרשון, בן שרה ויוסף, נולד ביום ט"ו באלול תש"י (28.8.1950) בלוד, להוריו ניצולי השואה. כשהיה בן חמש עברה המשפחה להתגורר ברמלה, שם למד בבית-הספר היסודי "אחוה". גרשון היה תלמיד חרוץ וממושמע, אהוב על מוריו ועל חבריו. בעת שהתגורר ברמלה השתתף בתזמורת העירונית וכמו-כן היה חבר פעיל בתנועת הצופים. את שנת לימודיו היסודיים האחרונה השלים בבית-הספר "רמז" שבבני-ברק, שמה עברה המשפחה לגור. גרשון השלים את לימודיו התיכוניים בביה"ס התיכון ההומני (טכניכון) במגמת האלקטרוניקה. בעת מלחמת ששת הימים התנדב לפעולות עזרה שונות, וזכה בתעודת הוקרה על כך מאת ראש עיריית בני-ברק. גרשון חונך מילדותו לאהבת העם והמדינה וציפה בקוצר רוח לבוא שעת גיוסו.

גרשון גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1968, הוצב לחיל-השריון ועבר בו קורס תותחן טנק וקורס מקצועות טנק. את תקופת שירותו עשה בחזית הדרום כתותחן טנק, בעת שהתנהלה שם מלחמת ההתשה בכל עוצמתה. במחצית אוגוסט 1971 השלים את שלוש שנות שירות החובה ובתעודת השחרור שלו נרשמו המלים הבאות: "גרשון שירת ביחידתנו בתפקיד איש צוות טנק והוכיח מסירות ויוזמה. הוא מילא את תפקידיו על הצד הטוב ביותר לשביעות רצון מפקדיו."

משיצא לחיים האזרחיים החל לעבוד במפעל "מוטורולה", שם עבר קורס לייצור מעגלים מודפסים והיה בין מקימי מחלקה חדשה בתחום זה. כצעיר חרוץ ומלא מרץ הצליח מאוד בעבודתו, עזר בטיפוח ובהרחבה של מחלקתו. בשלהי שנת 1971 נשא גרשון לאישה את חביבה, חברת נעוריו, שאהב והעריץ מאוד. הוא היה איש משפחה חם-לב, בן מסור ונאמן להוריו, היה מאושר בנישואיו והעניק אושר רב לאשתו. גרשון אהב את החיים, אהב לבלות, אהב לטייל בדרכי הארץ, ידע ליהנות מכל רגע ורגע בחייו.

במלחמת יום-הכיפורים לחם גרשון ביחידת שריון, אשר יצרה את ראש הגשר על התעלה. במשך כל תקופת הקרבות הקפיד לשמור על קשר מכתבים עם משפחתו, ובמכתביו תיאר את המאמץ העצום והסבל הרב הנדרשים כדי לעמוד במלחמה אכזרית זו. כל ימי המלחמה שיחק לו מזלו, אך לבסוף בגד בו דקות אחדות לפני היכנס הפסקת האש לתוקפה. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), בהיותו ב"חווה הסינית", פגע טיל בקרבת מקום אליו וגרשון נפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבקריית-שאול. השאיר אחריו הורים, אישה ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "גרשון היה חייל מצוין וחבר נאמן.נגרשון היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו לנשק." במכתב להורים ששלח מפקד היחידה סא"ל אמנון נכתב: "בימים אלה מתארגנים לתזוזה, בקרוב נחזיר את הציוד למחסנים נפשוט את המדים ונחזור לבתינו. בנכם, גרשון היקר זכרונו לברכה, לא חוזר אתנו ולא משתחרר. במלחמה קשה זאת נתן את היקר מכל, את חייו, להגנת כולנו. עד עכשיו דחקנו בכוח את הכאב אל פינות חבויות בלב והמשכנו בעיסוקינו הצבאיים בשמירת הקווים ובכוננות מתמדת, ואילו עתה, כאשר השחרור נראה באופק, פורץ הכאב מחדש. המחשבה כי גרשון איננו יותר, כי שוב לא נלחץ את ידו לפרידה, כי שוב לא נוכל לומר לו 'להתראות במילואים הבאים', המחשבה הזאת קשה, קשה מנשוא. זכרו של גרשון ז"ל חקוק בלבנו; מי ייתן ויהיו מעשינו בעתיד ראויים לזכרו." במכתב ששלח להורים אל"מ טוביה נכתב: "יקירכם טייכמן גרשון הי"ד, בעמידתו המופלאה במלחמת יום-הכיפורים, לא רק השתתף בהצלתו של עם ישראל מהשמדה, אלא גם תרם את חלקו לסלילתה של דרך המובילה לשלום…."

מדי שנה בשנה מחלקת המשפחה לזכרו מילגה על שמו לתלמידים נצרכים בבית-הספר, שבו למד. כמו כן, מוקם בבית-הספר חדר טבע על שמו בעזרת ההורים; חברת "מוטורולה" כתבה עליו רשימה ביוגרפית בעלון המפעל ונטעה חורשה על שמו; כן הקימה המחלקה, שבה עבד, פינה לזכרו במחלקה.

שיח לזכרו של גרשון טייכמן ז"ל

דוד פישמן – צורף לזחל"מ שלנו, נפגע ונפל יחד עם עוד 8 חיילים נוספים מטיל הסקאד שפגע במפקדה העיקרית של הגדוד, על ציר לכסיקון צפונית לראש הגשר.
יהי זכרו ברוך.

איבי רותם – לדאבוני הייתי הטנק על יד החוליה עם זחל פרוס. הטיל נפל דקה לפני הפסקת האש הראשונה ב 22 לחודש קצת לפני 19.00 תוך כדי ירי מטח קטיושות שנורה אלינו ממצבת החייל האלמוני ליד איסמעליה.
בין ה 8 שנהרגו היה אחד האחים גורדון ממושבי עשרת (חנן ואהוד יהיה זכרם ברוך).
אני נצלתי בנס מהסקאד הזה – 40 מטר בלבד.

דוד פישמן – אני יודע, אחרי כיומיים עברה בין החיילים רשימת נעדרים והופיע ברשימה גם שמו של חגי גורדון, הודעתי להם שראיתי את חגי ממש לפני נפילת הטיל ובטוח שהוא גם כן בין הרוגי הטיל.
ישבנו מסביב לשוחה מספר חיילים וסיפרנו בדיחות וסיפורים, שמחנו לקראת כניסת הפסקת האש לתוקף. חגי עמד לידי וגם כן צחק מהבדיחות, (את חגי הכרתי עוד מהשירות הסדיר, היינו תקופה מסוימת באותה פלוגה).
לפתע כחמש דקות לפני הפסקת האש החלה הרעשה ארטילרית וקטיושות עפו מעלינו, כל החברה התפזרו וניסו לחפס שוחות פנויות, אני לא מצאתי שוחה פנויה ולכן נכנסתי לתא שליד הנהג בזחל"מ שלנו, בתקווה שהשריון של הזחל"מ יגן עלי מפני רסיסים, אחרים רצו לכיוון דרום, כיוון שהקטיושות ששרקו מעלינו נורו מצפון.
טיל הסקאד שנורה לעברנו נפל דרומית לחניון שלנו וכל ההרוגים היו אלה שרצו לכיוון דרום, מקום נפילתו של הטיל. מהזחל"מ שלנו נהרגו 3 חיילים: שמוליק ברקמן, אברהם בלום וגרשון טייכמן.
בזמן שהסתדרנו לפי כלי הרכב כשעה אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף לצורך התפקדות כדי לראות מי חסר, בכלי שלנו היו חסרים 5 אנשים. במהלך הלילה הופיעו פתאום 2 מהחסרים, מסתבר שהם נרדמו בשוחות אחרי הירי ונפילת הטיל עלנו.

28/08/2017


גרשון טייכמן צורף לזחל"מ החוליה הטכנית של פלוגת "כלוד" בגדוד 410 ונהרג מפגיעת טיל הסקאד על מפקדת הגדוד מערבית לציר לכסיקון צפונית לראש הגשר, ממש לפני כניסת הפסקת האש לתוקף ב- 22-10-1973.

יהי זיכרו ברוך…
דוד פישמן 28/08/2016


היתי ילד בן 9 בימי מלחמת יום הכיפורים. דלת ביתי היתה מול דלת בית הוריו של גרשון ז"ל בקומה השלישית של בנין בן שלוש קומות ללא מעלית. הזיכרון שלי ממלחמת יום כיפור היא הצעידה של גרשון וירידתו במדרגות כשאני משחק עם חבר מתחת לבית. הוא היה במדים , עם תרמיל ביד חייך אלינו ואמר בקול בוטח "שלום". הוא היה דמות משכמו ומעלה , אדם מעולה עדין ומשדר חוזקה. היתה לי הזכות ללמוד בבית הספר בו למד גרשון , בית ספר היסודי רמז בבני ברק. ויותר מאוחר גם באותה מעבדה לטבע ומדעים על שם גרשון ז"ל. הוא היה אדם מקסים שישאר בזכרוני לנצח .
משה שפיגלר , קיבוץ מזרע