ron-amir

סגן רון (לזרוביץ) עמיר

נפל ביום 16/10/1973 "החווה הסינית", גדוד 409.

עמיר, בן עליזה ואוגן ז"ל, נולד ביום י' בניסן תשי"א (16.4.1951) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "מגן" בנוה-מגן, המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון בנוה-מגן וסיימם ב"קולג' תיכון" (אקסטרני) בתל-אביב. עמיר היה תלמיד עירני ונבון. מוריו סיפרו עליו, כי היה רציני בגישתו ללימודים והצטיין ברצון ובנכונות להתמודד עם הבעיות שהיו כרוכות בלימודים. הוא היה מוכן תמיד לעזור לזולת ומסירותו לחבריו היתה לשם ולמופת בין ידידיו. לכן היה אהוב על הכל והיה מעין "כומר וידוי" לחבריו, שסיפרו לו את בעיותיהם ואת מצוקותיהם. הוא ידע לסייע להם בשלוותו, בתבונתו, ברוחו הטובה ובהומור שלו. מטבעו היה נעים-הליכות, מנומס, מסביר-פנים ומסודר בהופעתו. הוא היטיב לרקוד ולהתלבש, התעניין ואף הבין בגסטרונומיה. כפעם בפעם נהג להפתיע את חבריו בהצעות בלתי-שגרתיות, ובכך שבה את לבם. אוהב ספר היה והקדיש את מרבית זמנו הפנוי לקריאת ספרים. כמו-כן היה חובב ספורט נלהב, הצטיין בענפי אתלטיקה שונים ובסקי-מים. כל ימיו היה בן נאמן ומסור לאמו וקיים עימה קשר מיוחד במינו.

עמיר גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970 והוצב לחיל-השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מקצועות טנק "פאטון" ובקורס מפקדי טנק "פאטון", התמנה למש"ק טנק "פאטון". אחרי-כן השתלם בקורס קצינים ובקורס קציני שריון, התמנה למדריך התמחות טנקים ואף השתלם בקורס חבלה. הוא היה קצין מעולה, בעל יוזמה וידע מקצועי רב, אהוד על מפקדיו, על פקודיו ועל חבריו לנשק. הוא שימש דוגמה לחייליו במזגו הטוב, במסירותו ובסבילותו והיה כתובת לכל הזקוקים לעצה טובה ולסיוע בכל תחום שהוא.

לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר, יצא באוגוסט 1973 לטיול בחוץ-לארץ עם חברו הטוב. מסע זה תוכנן לשמונה חודשים, אך נקטע באמצע, כי הידיעה על פרוץ מלחמת יום-הכיפורים השיגה את השניים בשוודיה והם החליטו לוותר על חלום חייהם ולשוב מיד ארצה. כאשר שמעו על הקשיים בהשגת מקום טיסה ארצה, עשו מאמצים רבים והפעילו את כל הקשרים כדי להשיג מקום במטוס. ואמנם, ב-11 באוקטובר הגיעו השניים לישראל והתייצבו מיד ביחידותיהם. עמיר הצטרף ליחידת שריון שלחמה בחזית התעלה, והוטל עליו תפקיד מפקד מחלקת טנקים. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), נפגע הטנק שלו בקרב באזור "החווה הסינית" שממערב לתעלה והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם גילה אומץ-לב, תושייה וקור-רוח בלחימה נגד טנקי האויב."

אמו הוציאה לאור חוברת לזכרו, ובה מדברי בני-המשפחה וחברים על דמותו.

חבר יקר מגדוד 46. לא אשכח את התמונה שלו, מגיע לג'וליס היישר משדה התעופה יחד עם דודי אנגל, שניהם לבושי סרבלי ג'ינס עם כתפיות, צוחקים ושמחים. כקצינים, העלו אותם במהירות לאוטובוס, עברו מסרבל ג'ינס לסרבל נומקס, ותוך כדי המלחמה שמעתי שעמיר נהרג. זוכר תמיד.

רני רוגל 25/04/2016