kremerski-yaakov

סגן קרמרסקי יעקב

נפל ביום 09/10/1973 "מכשיר", גדוד 410.

יעקב(ינק, ג'ק), בן בתיה ופייבל, נולד ביום ד' בתמוז תש"י (19.6.1950) בקיבוץ מסילות. הוא למד בבית-הספר היסודי במשק ואחרי-כן המשיך בלימודיו במוסד החינוכי "גלבוע" בבית-אלפא. הוא היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" וברבות הימים היה מדריך בקן בבית-שאן. חניכיו אהבוהו מאוד על שהיה טוב-לב, ידע להקשיב תמיד לזולת, השתדל לעזור לו והתעניין בו. הוא היה איש רחב-אופקים, נבון ומעמיק לחשוב. תמיד שנא את צרות המוחין ואת חוסר ההיגיון. מטבעו היה עליז ובעל חוש הומור ומעיניו המחייכות היתה ניבטת שובבות. כתב עליו חברו: "היה לו חיוך השמור לכול, בכל הנסיבות, חיוך ביישני, שנתלוותה לו הבעת רוך ועדינות. היתה בו כנות אישית וחוסר רצון להתבלט שלא לצורך." כל אשר הוטל עליו ידע לבצע בכוח רצונו ובחתירתו לשלמות. אמנם היה עקשן, אך ידע אימתי יש לוותר ולהתפשר. כל ימיו היה בן מסור להוריו וסייע להם ככל שיכול, דאג לרווחתם ורחש להם כבוד רב.

יעקב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1968 והתנדב לשרת בחיל-השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "פאטון" ובקורס למפקדי טנק "פאטון". מאחר שהצטיין במילוי תפקידו ביחידה, שלחוהו מפקדיו לקורס קצינים ולאחר שסיים, השתלם בקורס לקציני שריון. מפקדיו העידו עליו שהיה "קצין טוב, יעיל, אחראי, נבון, בעל יזמה ואהוד על פקודיו, הצטיין בנאמנותו, בהגינותו ובדוגמה האישית ששימש לכל חבריו." על השתתפותו בפעילות המבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". בתום תקופת השירות הסדיר שירת חודשים אחדים בצבא הקבע.

לאחר השחרור חזר למשק. הוא אהב בעלי-חיים ורצה להשתלם ברפואה וטרינרית. לאחר שחזר למשק המשיך לעבוד ברפת. חבריו לעבודה מספרים עליו, שהיה "איש צוות למופת, מסודר מאוד ונקי מאוד." חודשים אחדים לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים נתמנה לקצין ביטחון בחברת "אל-על".

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס יעקב ונשלח לסיני, שם השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפל יעקב בקרב בגזרה המרכזית, מערבית לאגם תמסח, מדרום-מזרח לאיסמעיליה. בגלל הדיונות הרבות נכשלה תחילה התקפת הגדוד על מתחם "מכשיר". בהתקפה זו נפגע הטנק של יעקב והוא החליפו באחר. בצהרי היום, בהתקפה שנייה על המתחם מדרום, בשעת ההשתלטות על מרכזו, פגע טיל בטנק ויעקב נהרג במקום. תחילה נחשב כנעדר, אחרי-כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במסילות. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.

הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, דברי זיכרונות, מכתבים ותצלומים.


יעקב קרמרסקי Google Drive

"תמיד ביסורים.
תמיד בדם.
אין לנו אביב חנם…"
א. עלי

יעקב ואני הכרנו במחלקה 2 בטירונות, בחסה. לימים התגלגלנו למחלקה 2 של מנשה זילכה, בפלוגה ח' בגדוד 46. נוצרה בינינו חברות מיוחדת והיינו מתכתבים מדי פעם כאשר התרחקנו פיזית זה מזה. כאשר הוקמה חטיבה 600, יעקב עדיין לא היה בין אנשיה. יום אחד התקיים "שוק עבדים" בבית השריון. אמנון מרטון וירון חמל באו לאתר מפקדים לגדוד 410 ושם פגשו את יעקב. כמובן שיעקב גוייס מייד לגדוד. כל זאת נודע לי בליל 8 באוקטובר 1973. כאשר ירדנו לאחור למילוי הבטן, נתקלתי באפלה ביעקב והתחבקנו כמו משוגעים. רצתי לצריח ושלפתי בקבוק ליקר שהבאתי מהבית. הרמנו כוסית והתחייבנו להפגש בשש אחרי המלחמה. למחרת יעקב נפל ואני לא מצאתי את נפשי. במשך השנים הבאות התכתבתי עם בתיה ופייבל קרמרסקי במסילות, הוריו של יעקב. לא מצאתי את הכוח לבוא ולעמוד מולם. כאשר פייבל הלך לעולמו, נסעתי פעם אחת ויחידה אל בתיה, לקיים את התחייבותי ולו פעם אחת. יותר לא יכולתי. את המכתבים ששמרתי מיעקב ומהוריו, ככל שנשמרו, שלחתי לאחותו. לעצמי שמרתי רק עותקים. כשאני חושב על יום הכיפורים, מייד צץ מול עיניי יעקב, לצידו מייד טובי גולדנברג ונדב ורדי. חבורת כברית.
עופר עידן 30/06/2017


שרתתי עם קרמרסקי ז"ל את רוב השרות הסדיר בגדוד 46. כבן מחזור נובמבר 68 סימתי בנובמבר 71 וקרמרסקי המשיך עוד מספר חודשים בקבע.

באחת היציאות לחופשה

באחת היציאות לחופשה

אברהם גור 20/06/2017


כשקרמרסקי הלך לקבל את דרגת הסגן, הוא ביקש ממני את הכומתה הצרפתית שלי (הורי היו אז בשליחות בפריז, ושלחו לי כומתה) כדי להיראות טוב בקבלת הדרגה,
רוני רוגל 20/06/2017


קרמרסקי היה סמ"פ שלי כמט"ק בגדוד 46 – הפלוגה של יורם אדלר. כשקיבל דרגת סגן ביקש ממני את הכומתה הצרפתית שלי (מההורים ששהו בפריז) כדי להיראות טוב יותר אצל המג"ד ראטס. גם דברים כאלה לא שוכחים.

רני רוגל 23/06/2016


יעקב קרמרסקי עשה צמ"פ וקו בפל' ח' גדוד 46 לפני שעזב לקמ"ט וחזר כקצין לגדוד. תמיד בלט באופיו השקט, הרגוע והשקול. איש נעים הליכות היה ואהוב על סובביו.
יהי זכרו ברוך.

דב הירש 23/06/2016