סמ"ר טלמור חיים

סמ"ר טלמור חיים

נפל ביום 09/10/1973 "מכשיר", גדוד 410.

חיים, בן פרידה ושמעון, נולד ביום י"ח בשבט תש"י (5.2.1950) בתל-אביב. ביום הולדתו, ירד בתל-אביב שלג ובמשך כל חייו הקצרים היה חיימק'ה הקמע של משפחתו, "מביא המזל", כי מייד עם לידתו החל מצבה הכלכלי של המשפחה להשתפר. מרגע שהחל ללמוד היה חיימק'ה תלמיד מצטיין ובכל תעודותיו היה הציון השליט 'מצויין'. מורתו, שליוותה אותו עד כתה ח' ועודדה אותו בלימודיו, היא שארגנה וערכה גם את חגיגת הבר-מצווה שלו בין כותלי בית-הספר. אהבתו של חיימק'ה ללימודים הייתה לשם דבר. משום מה, לא אהב את לימודי השפה הערבית, אולם הדבר לא פגם בכשרונו ובחריצותו. אחרי שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר הממלכתי א' בבת-ים, המשיך במגמה הריאלית בבית-הספר התיכון א' בבת-ים ותכנן להמשיך בלימודיו באוניברסיטה. מלחמת ששת הימים פרצה בעודו תלמיד בבית-הספר התיכון וחיימק'ה התנדב לעזרה בבית החולים "דונולו".

חיימק'ה גויס לצה"ל בסוף יולי 1968 והוצב לחיל-השריון. אחרי שהשלים את האימון הבסיסי השתלם בקורס נהגי טנקים, בקורס תותחנים "פאטון" ואחריו בקורס מפקדי טנקים, שאותו סיים בציון גבוה. תקופת שירותו בצה"ל חלה בעת מלחמת ההתשה, וחיימק'ה השתתף בפעולות רבות וראה חברים נופלים לידו. אולם כשהיה בא הביתה לא נהג לספר על אשר עבר עליו בעת שירותו, אלא אם כן נשאל ישירות. הוא היה בחור צנוע, חיוכו מבויש במקצת וכאשר שירת בצה"ל ראה את שירותו ככורח שיש למלאו, כי עז חפצו להמשיך בלימודים. מפקדיו ציינו אותו כמפקד טנק מצוין וכחייל מעולה.

בסוף יולי 1971 שוחרר חיימק'ה מהשירות הסדיר. אחרי-כן נסע לטיול של שלושה חודשים בחו"ל וחזר מלא חוויות, רשמים וסיפורים נפלאים. נכון ודרוך לתחילת דרכו בחיים התקבל חיים ללימודים באוניברסיטה של תל-אביב. בחופשותיו עסק בעבודה כדי לכסות את הוצאותיו הקטנות, שכן לא רצה להכביד על הוריו. כל עיסוק שנטל לידו, הצליח בו. חיימק'ה נהנה מלימודיו ומוריו ומדריכיו ראו בו תלמיד מבטיח.

כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא חיימקה מבית הכנסת. הוא הפסיק את הצום ואץ להצטרף אל יחידתו שהוקמה אז. היחידה נשלחה לחזית הדרום וביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) נראה חיימק'ה לאחרונה באזור "מכשיר". במשך חודשים ארוכים נחשב כנעדר. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקריית-שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל ראשון.

לפי מחקר שקראתי יש מסתורין סביב נסיבות נפילתו – גופות שאר צוות הטנק שלו נמצאו סמוך למקום היפגעות הטנק ב" מכשיר". ואילו גופתו של חיים טלמור נמצאה דווקא בקבר אחים בו קברו המצרים את חללי מיסורי ב21.10 כמה קילומטרים מערבית . ייתכן שהוא נשאר בחיים אחרי הקרב בתשיעי לחודש ומת מפצעיו / נרצח מאוחר יותר.
יוני דינור 06/02/2019


5.2.2016

לחיים אחי היקר,

מאז יום נפילתך אנו עולים לקברך בתאריך קבוע כל יום כיפור. חשבנו מפעם לפעם על יום הולדתך שחל בפברואר, הדלקנו נר נשמה, לא מעבר לזה. לא הכנו לך עוגת יום הולדת עם נרות רבים בציון שנת הולדתך, לא הזמנו את חבריך הרבים לחגוג איתך. זכורים לי היטב החודשים שלאחר המלחמה, חברותיך וחבריך מהארץ ומחו״ל הגיעו בחיפוש אחריך, הורים לתלמידים חיפשו אחריך לתיאום שיעורי מתמטיקה. שישה חודשים שנמשכו ללא קץ עברו בחיפוש אחריך, שבויים חזרו ארצה ואתה לא היית ביניהם, זכור לי היום הטראומטי כשהלכתי לרופא השיניים שלך לקבל את צילומי השיניים.
לא זכית להזמין את משפחתך לטכס קבלת התואר. לא זכית להתחתן ולהנות מאשתך, ילדיך ונינך.
אחי היקר, הלכת לדרכך למען מטרה נשגבת, אבל הפסדת את החיים. אותה קליקה של אנשי צבא ומדינאים יכלה למנוע את מותך בטרם עת. אבינו צדק כשהאשים את ראשי המדינה בזמן אמת במחדל הגדול ובאסון שנפל על ראשינו, כאילו שאבינו ישב בבור שבקריה בזמן קרות אירועי המלחמה.

חייב אני לתאר לך את המדינה, אין ספק שהיית מתלהב לראות איך שהמדינה התפתחה בכל התחומים, תל אביב שנולדת בה נקראת ״עיר ללא הפסקה״, אין לי ספק שהיית אוהב את החיים שבה. שכונות, כבישים וגשרים נבנו לכל אורכה ורוחבה של המדינה, מצד שני היית מתאכזב מהרבה תופעות שליליות שהשתרשו כאן.
עד לאותו יום מר ונמהר שהלכת ללא שוב, חשבתי לתומי שחיי אדם יקרים והמדינה ומנהיגיה יעשו הכל למנוע אובדן. אחי היקר, אני מודיע לך שהמצב ממש לא כך. מי שנפצע סובל ומי שהלך לעולמו הפסיד ומשפחתו סובלת. עד לימים אלה יהודים מותקפים ונרצחים יום, יום ע״י רוצחים ערבים בני עוולה. כל מי שנפגע הופך לעוד מספר בסטטיסטיקה, אין כאן ניסיון אמיתי לפתור בעיות, ראשי המדינה מפוחדים ונמנעים להתמודד באומץ מול בעיות קיומיות. אויבי המדינה מקבלים רוח גבית מהעולם ומגורמים בתוך המדינה ומנהיגיה נוגסים שפתיים ומחרישים, עד מתי דם יהודי יהיה הפקר?! רק אתמול סמוך ליום הולדתך עם ישראל הביא לקבורה חיילת צעירה ממשמר הגבול, עוד קבר בבתי הקברות הצבאיים.

יהי זכרך ברוך.
מאחיך,
מיכה