סמל וולף חיים

סמל וולף חיים

נפל ביום 22/10/1973 "לכסיקון", גדוד 410.

חיים, בן פרידה ויצחק, מניצולי השואה, נולד בכ' באב תש"ט (15.8.1949) ברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ט (1959). הוא החל את לימודיו בעיר מולדתו, המשיך ללמוד במשמר-הים, ואחרי-כן למד בבית-הספר המקצועי ע"ש יוסף שפרינצק ובפנימייה התיכונית בבית וגן בירושלים.

חיים גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1967 והוצב לחיל-החימוש. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למכונאי טנקים, שם הוכשר לתפקיד טכנאי צריח, ובקורס למפקדי כיתות בטנקי "פאטון". את מרבית שירותו הצבאי הסדיר עשה בימי מלחמת ההתשה על גדות תעלת סואץ. חיים היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו, אהוב על מפקדיו, מקובל על חבריו החיילים ושימש להם דוגמה במזגו הטוב ובנכונותו לסייע לכל אדם.

לאחר ששוחרר מן השירות הצבאי הסדיר עמד בבחינות הבגרות, והשתלם בקורס למדריכי מכונאות במגדיאל. חיים היה חברותי מאוד והאיר פנים לכל אדם. הוא היה כמו אב לחניכיו במגמתה מכונאות בבית-הספר המקצועי הדתי בטבריה; היתה לו סבלנות מרובה, דלתו היתה פתוחה בפניהם והוא הרבה לסייע להם, גם בשעות אחר-הצהריים והערב. הכל אהבוהו על שהיה אדיב ומנומס, עדין נפש, נעים הליכות ונוח לבריות. ידיד היה לכל אדם ונהג חיבה בילדים ובמבוגרים כאחד. מטבעו היה טוב-לב ונדיב ודומה כי העזרה לזולת היתה לו כמו חובה. תמיד עשה להשכנת שלום בקרב אנשים ושקד על קירוב יריבים.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס עם יחידתו ונשלח לחזית בסיני. בשעה שעשה באחד החניונים שעל ציר "לכסיקון", ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפגע חיים מאש האויב ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו אישה, אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו תרמו לזכרו ארון קודש ופרוכת לבית-הכנסת "בית הזקנים" בעכו; כן הוכנס ספר תורה לבית-הכנסת שליד בית-הספר המקצועי בטבריה.

חבר יקר, שרתנו יחד בסדיר בחוליה הטכנית פל ו' גד' 46 יחד עברנו במילואים לחט 600 ויחד היינו כל המלחמה. לא אשכח את הלילה האחרון טרם הפסקת האש.. הזהרתי אותו ויתר חברינו והזכרתי להם שגם בהפסקת האש בהתשה היה מטווח של ארטליריה , שעות הערב המוקדמות מטח מרגמות וקטיושות וטיל סקאד אחד (או אולי פרוג) על פלוגת המפקדה. לא אשכח את ההלם לאחר הנפילה , אנשים מהלכים המומים לכל הכיוונים, משאיות דלק ותחמושת בוערות אבל ההלם היה כשניגשתי עם הרסר וזיהנו את הבור הענק שנפער, התארגנות מהירה ספירת חיילים עידכון רשימות נעדרים ולמחרת הזיהוי הנורא… מה שראיתי לא נמחק וכנראה גם לא ימחה עד אחרית חיי.מצדיע לך חבר יקר.
צביקה פרידמן 15/08/2017


חבר יקר גם בשירות הסדיר בגדוד 46,
יהי זכרו ברוך.
דוד פרישמן 15/08/2017


חיים וולף שרת יחד איתי בסדיר בגד 46 היינו יחד בחוליה טכנית בפלוגה ו' ויחד עברנו חוויות. נפגשנו שנית במלחמת יוה"כ שרתנו בגד 410 הספקנו להחליף חוויות וכשהחלה הפגזת התופת על פלוגת המפקדה בסמוך להפסקת האש כל אחד מאיתנו רץ לכיוון אחר. לדאבוני הוא היה מנפגעי טיל הסקאד שנפל על הפלוגה. זוכר אותו כאדם חייכן חברותי וחבר טוב. זוכר אותי מדי שנה ב יום הזיכרון. יחד עם חללי צהל.
צביקה פרידמן 17/08/2016


את חיים הכרתי עוד מתקופת שירותי הסדיר בגדוד 46 בסיני. באותה תקופה הוא התגורר עם הוריו בעכו, לפעמים היינו נפגשים ליד אולמי רון בחיפה בימי ראשון בבוקר להסעה שתיקח אותנו ליד אליהו בתל-אביב ומישם בהסעה לסיני. במלחמת יוה"כ, חיים היה מכונאי טנקים בחוליה הטכנית של פלוגת "מוקדון" בגדוד 410 ונהרג מפגיעת טיל הסקאד על מפקדת הגדוד מערבית לציר לכסיקון צפונית לראש הגשר, ממש לפני כניסת הפסקת האש לתוקף ב- 22-10-1973. יהי זיכרו ברוך…
דוד פישמן 15/08/2016


את חיים וולף ז"ל אני זוכר כטכנאי צריח בגדוד 46. יהי זכרו ברוך.
דב הירש 15/08/2016