רפאל (רפי), בן ויולה וניסים (סומני), נולד בתל-אביב, ביום י"ט באב תשי"ד (13.8.1954). הוא למד בבית הספר היסודי "המנחיל" ברמת-גן. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט" ברמת-גן, במגמה למסגרות מכנית, וכן למד לבחינות הבגרות בבית-הספר "מישלב". רפי היה תלמיד חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא היה שמח בחלקו ורציני בגישתו לחיים. בקרב מיודעיו נודע כנער חברותי, המוכן תמיד לעזור לזולת. ישר היה ובעל מצפון, בן נאמן ומסור להוריו ודואג למשפחתו.

רפאל גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל-החימוש. לאחר הטירונות השתלם בקורס לחמשי-צריח בטנקי "פאטון". הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו והצטיין במחשבה מקורית. הוא שפע רעיונות ייעול, הציע הצעות רבות בתחום הצבאי וזכה בתשבחות על הצעותיו. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו, הירבה לכתוב מכתבים הביתה והקפיד לעמוד בקשר עם המשפחה. ביום ג' בשבט תשל"ד (26.1.1974), נפטר רפאל בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקריית-שאול. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רפאל היה אחד החיילים המעולים ששירתו תחת פיקודי. הוא היה חייל ממושמע ואחראי, ובהתנהגותו הטובה שימש דוגמה לכל חיילי היחידה. הוא התנדב מרצונו לכל משימה ולא היה תפקיד קשה בעיניו. במלחמה מילא תפקידו בהצטיינות ולא אחת פעל תחת אש, תוך חירוף נפש. בזכותו ובזכות חבריו, המשיכו הטנקים להילחם למרות הפגיעות והקלקולים."

הוריו תרמו לזכרו לוח-זיכרון לבית-הכנסת "מקור חיים" ברמת-גן, וכן תרמו מקרר לישיבת "כסא רחמים" בבני-ברק.