ישי עוזרד ז"ל

חוברת לזכרו
בהוצאת גבעת חיים – הקיבוץ המאוחד
בסיוע הוצאת הקיבוץ המאוחד – תשל"ו

שלום ישי, שמח שנפגשנו, יום קודם, מה זה משנה? אתה יודע, יש כאן קורונה, סגר… העיקר שנפגשנו, שלך באהבה אורי שריר.

אורי שריר 27/04/2020

ישי יקר לי מאד,
תקופה לא ארוכה מספיק, היינו קרובים קרובים…
ואחר כך, שנים ארוכות ארוכות, עוד מעט 50 שנה, אתה קרוב וצרוב לי בלב ❤️

אלי הררי 27/04/2020

ישי ז"ל, חברי הטוב בפל' ו גד' 46. יום פציעתך זכור לי בברור. למרות פציעת הראש הקשה ששרד, התנדב עם פרוץ המלחמה ממנה לא שב. יהי זכרו ברוך

דב הירש 27/04/2020

סיפור ליום כיפור
" ONE WAY TICKET "
7/10/19
המיקום – טרמינל אל על , שדה תעופה J.F.K, ניו יורק .

יומיים קודם
זמן מקומי : כ 11 בבוקר 6/10/73 ,זמן ישראל כ 18:00.
היומיים האחרונים חלפו עלי בפרידות חפוזות מחברי ומקורבי בתפוח הגדול. כסטודנט במכללת "שנקר" , אני שותף לפרויקט השתלמות מקצועית בניו-יורק, פעם ראשונה בחו"ל, גר ברח. 79 פנת השדרה ה-3 , מכונית צמודה dodge אמריקאית חדשה מהניילון, צמודה, חונה למטה בשדרה . בקצרה , גן עדן זה כאן, החיים הטובים .
כהרגלי מדי בוקר ,אני יורד ל"coffeeshop" של היווני . ארוחת בוקר ניו-יורקית אופיינית , בייגל עם creamcheese , חביתה טרייה, קפה מהפרקולטור שנמזג זה הרגע.
היווני מברך אותי בבוקר טוב מוזג לי כוס קפה ועוסק בהכנת הבוקר הרגילה , אגב כך שואל אם צפיתי בחדשות. תוך כדי לגימת קפה אני עונה בשלילה. היווני מפעיל את מכשיר הטלוויזיה , מעביר לערוץ החדשות ובין הבייגל לחביתה , הוא מבשר לי כי פרצה מלחמה בישראל . זה נשמע הזוי. הוא כנראה התבלבל במדינה , מכשיר הטלוויזיה מופעל .החדשות , "breaking news ",בכול הערוצים. העיניים נעוצות במסך . הזעזוע למראה תמונות חיילי צהל השבויים ,יושבים מכוסי עיניים ,ידיהם מורמות ,מכה בי כמו רעידת אדמה בעוצמה מירבית. גומר ללגום את הקפה ואץ לחדרי, בניסיון להתקשר למשרדי אל על. הטיסות לישראל הופסקו ויחודשו כנראה בבוקר יום שני. אריזת החפצים במזוודות ופרידה מחברים ,משפחה והמארחים האמריקאים, שורפת באיטיות את הזמן שנותר עד לטיסה חזרה.

8/10/73
בכניסה לטרמינל אל על , J.F.K .
עשרות ישראלים ממתינים לפתיחת הטרמינל לקראת המראת הטיסה הראשונה לישראל מאז פרוץ הקרבות.
דלת הכניסה נפתחת .בכניסה ניצבים דייל ודיילת החוסמים את המעבר פנימה. קהל הממתינים משתתק. הדיילת מגבירה את קולה ושואלת אם יש בקהל קציני שריון . חלק מהנוכחים ואני ביניהם עונים בחיוב. הנחיית משרד הביטחון , להטיס אותנו ארצה בדחיפות . השאר יטוסו רק על בסיס מקום פנוי. הדיילת מבקשת מכל הממתינים לאפשר לשריונאים מעבר לכיוון הדלת. מסדרון אנושי נפתח ואנו הולכים בתווך לעבר הכניסה תוך רישום פרטים אישיים על ידי הדיילת. מה שחסר להשלמת התפאורה…שטיח אדום….. בזמן רישום הפרטים הובהר לנו כי הטיסה ע"ח משרד הביטחון בכיוון אחד,
one way ticket
בכניסה למטוס ממתינה דיילת אשר מובילה אותי למקום הישיבה, זוג מושבים בצדו הימני של המעבר. במושב הסמוך לחלון ישב גבר צעיר רזה מעט גבוה ממני ,פנים חיוורות, שער שחור בסגנון הביטלס . התיישבתי במושב לידו וערכנו הכרות קצרה.
שמו עוזרד ישי . שם משפחתו הייחודי נחרט בזיכרוני כמו גם היותו בן קיבוץ בית אורן הממוקם על רכס הכרמל. במהלך הטיסה שוחחנו על עברנו הצבאי והמלחמה אשר תפסה את כולנו בהפתעה גמורה .פערי המידע , גדולים. ערפל קרב. שעות הטיסה עוברות באיטיות מעצבנת. לתפוס תנומה נראה כמו רעיון טוב. סוף סוף נוחתים בלוד .

צהריים ה9/10 .
בגמר ביקורת הדרכונים, ממתין לנו אוטובוס ביציאה מהטרמינל . כל הטנקיסטים מקבלים צו 8 ביד ועולים לאוטובוס המוביל אותנו ישירות למחנה ג"וליס סמוך לאשקלון. בבסיס עוברים קליטה שלישותית ושיבוץ לצוותי טנקים. השעה, שעת ערב מאוחרת. מאחר ואני תקוע עם המזוודות, גיחה קצרה הביתה להגיד שלום להורים ולהיפטר מן המטען , מחויבת המציאות.
הפגישה נרגשת והמועקה גדולה נוכח הנסיבות . אני מוציא מהארון תרמיל המוכן לשעת חרום , עולה על סרבל טנקיסטים ונעליים צבאיות . נפרד מההורים ועושה את דרכי חזרה ל"ג"וליס".

10/10/73
ממריאים בהרקולס צבאי לביר- גפגפה בסיני . מתחיל פרק הלחימה. כאן דרכינו נפרדות. עולים על טנקים פגועים שאך זה שופצו בסדנא וחוברים כצוותי טנקים ליחידות בגזרה לתגבור השורות המדוללות להחריד. איש איש לגורלו.

21/10/73
20/10/73 חובר לגדוד 410 של חטיבה 600 . הלחימה, מול ארמיה 2 המצרית. למחרת, תקיפת מתחם "מיסורי" צפונית לאזור הצליחה , יום לפני הפסקת האש. ציוותי הטנקים נלחמים בגבורה בקרב אבוד מראש. עשרות הרוגים ,פצועים ,שבויים ונעדרים . תוך לחימה מטנק שסופג פגיעה ישירה בעומק מתחם האויב, וניהול קרב מול חי"ר מצרי , אני נחלץ וחוזר חזרה לקו כוחותינו.

משנסתיימה הלחימה והוכרזה הפסקת אש, החטיבה עוברת לצדה המערבי של תעלת סואץ .
מתחיל שלב התארגנות באזור "פאיד" ביבשת אפריקה. בשבועות והחודשים הבאים מתחילים התחקירים שלאחר הלחימה, שמות ההרוגים והנעדרים נחשפים . ה"רשימות" ארוכות עד כאב . מיטב אנשי הצוות והמפקדים . ישי עוזרד הוכרז כנעדר בקרב על מתחם "מיסורי" . כאשר שבויינו הוחזרו, התברר מעדויותיהם כי הטנק שלו נפגע. הוא נטש, נפל בשבי, ונרצח על ידי שוביו.
הימים באפריקה חלפו בעיקר בתחקירים ,ארגון מחדש ומנוחה . משרד הביטחון מעביר לצבא הנחיה לשחרר את כל מתנדבי חו"ל . החטיבה מקבלת הוראה לשחרר גם אותי . אני מתבקש להתייצב במשרד הביטחון בפני שלישת הרמטכ"ל בקריה בת"א. שלישת הרמטכ"ל מעניקה לי מכתב תודה משוכפל מהרמטכ"ל בצרוף כרטיס טיסה חזרה לניו יורק one way ticket . התרעננות ב"תפוח הגדול ", רעיון הרבה יותר מוצלח מרביצה בחולות המדבר האפריקאי בחוסר מעש.
באחד מימי פברואר החורפיים ,לאחר 4 חודשי מילואים אני מתייצב בנמל התעופה לוד לקראת טיסת אל על לניו יורק .
הדיילת בכניסה למטוס מובילה אותי למקום הישיבה, זוג מושבים בצדו הימני של המעבר……. המושב הסמוך לחלון ריק…… אני מתיישב במושב במעבר……. המחשבות רצות בלא שליטה ……

על רכס הכרמל , מול נוף מדהים , בפאתי קיבוץ בית אורן , שוכן בית הקברות . בבית הקברות , חלקה הצבאית . בחלקה הצבאית , מצבה . על המצבה סמל צה"ל , לצד הסמל , חרוט שם , סגן עוזרד ישי .
כנציג הגדוד בטקס הזיכרון הראשון לחללי מלחמת יום כיפור , אני עומד מול המצבה . המבט קפוא . התחושה קשה . סגירת מעגל , היכרותנו הייתה קצרה והדרך חזרה , ארוכה. נלחמנו בקרבות קשים , בקרב האחרון על "מיסורי" רק אחד מאתנו שרד . באתי לחלוק לך כבוד אחרון .

פרק זמן בסיני הייתי 1א של המ"מ ישי. זוכר אותו בחיבה, בהערכה ובהוקרה.
ישראל רונן אוגוסט 2019

יש לי את הכבוד להניח זר על קברו כל שנה ביראת כבוד וקדושה, חברו לחטיבה.
שריר אורי אוגוסט 2019

ברכה בעלון הקיבוץ משנת 1947 להולדתם של ישי עוזרד ז"ל ונילי פסקל בני אותה הכיתה בקיבוץ ?

ברכה להולדת ישי ז"ל

אודי בן ארי 01/09/2018

ילד טבע. היה יוצא לשטח בשבטה ורודף אחרי דרבנים.
פיני אילנה מרון 01/09/2018

פגשתי את ישי עוזרד הי"ד בקיץ 1968.באם זכרוני אינו מטעה אותי ,לאחר פציעתו הקשה הוא שוחרר מן השיריון והפרופיל שלו היה נמוך,אך הוא התנדב במלחמה. ישי היה נשוי לאחותו של מג"ד 410 במלחמה יהודה גלר. יהא זכרו ברוך.
בני הרטמן 28/11/2017

 ישי עוזרד ז"ל בן קיבוץ בית אורן שהתגייס לצבא בשנת 1966 השתתף במלחמת יום כיפור ונפל בשבי המצרים ובשבי אחד מהשומרים ירה בו למוות ונקבר בבית אורן.

ישי על הטנק

פרסום ביום השלושים בעלון הקיבוץ בשנת 1974.

הגלויה האחרונה ששלח למשפחתו בזמן מלחמת יום כיפור 1973 שממנה לא חזר -ישי עוזרד ז"ל

ישי עוזרד כחייל בסדיר

ישי עוזרד

אודי בן-ארי 06/09/2017

ישי ז"ל. חברי בפלוגה ו' גדוד 46 שפציעתו במהלך סיור להכרת הקו זכורה לי היטב. עמדנו סגל הפלוגה כשלפתע נשמעה יציאת פצצת מרגמה מהצד המצרי. דקות אח"כ ישי שכב פצוע עם רסיס בראשו. במצב קשה הוטס לתל השומר. יומיים אחרי פציעתו הגעתי לבית החולים. לדעתי היה מה שהיום אומרים, מורדם ומונשם. זו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. כשפשטה השמועה במהלך מלחמת יוה"כ שישי נפל בקרב הייתי בטוח שזו עוד אחת מהטעויות הרבות של אותה מלחמה ארורה. איך בכלל הגיע שכן היה פגוע ראש. ישי, הקבוצניק הפטריוט שהתנדב ללחימה שילם בחייו. יהי זכרו ברוך

דב הירש 30/09/2017

איש מיוחד. צנוע. חביב. אוהב אדם ומקצוען. יהי זכרו ברוך
דוד לב 01/09/2016

את ישי ז"ל פגשתי לראשונה כשהיה מדריך בקורס המטקים בו הייתי אחד החניכים. בהמשך נצטלבו דרכינו כשהגיע לפלוגה ו של גדוד 46. מי שזוכר את ביר תמדה, הגדוד היה לא רחוק ממפקדת החטיבה. ישי חיזר אחר אחת הבנות במפח"ט חיילת בשם פועה. ערב אחד רצה לבקר אותה וכתחליף להליכה או ריצה למפח"ט הוא פשוט לקח את זחלם הכוננות ונסע לבקר את פועה חברתו/ ידידתו. פציעתו זכורה לי היטב. זה קרה ביום רביעי, וימים ספורים לפני שירדנו להחליף את גדוד 52 בתעלה. צוות מפקדי הפלוגה ירד לסיור הכרות/ רענון של הקו שעמדנו לתפוס. אם זכרוני אינו בוגד בי, זה קרה באחת הקוברות, עמדנו כל סגל הפלוגה במוצב כאשר נשמעה יציאה (פצמ"ר מן העבר המצרי) ושריקת המשרוקית המפורסמת. עפ"י התרגולת רצנו לתפס מחסה. אחרי שנשמעה הנפילה, התברר גודל האסון, ישי חטף רסיס בראש. הוא פונה לתל השומר. למחרת כמה מאיתנו כמה יצאנו לחופשה ונסענו לבקר אותו בבית החולים. המחזה היה קשה מנשוא. אהבתי את ישי שהיה שלוב מדהים של אדם חופשי ברוחו ויחד עם קצין מעולה ואהוב על הבריות. היינו חברים קרובים במהלך שרותינו בגד 46. שמועת נפילתו במהלך מלחמת יוה"כ הכתה בי כהלם שכן לא הבנתי כיצד במצבו שלאחר אותה פציעה קשה הוא הגיע להלחם במסגרת חט 600. תודה ישי החברות הקצרה מידי שהיתה ביננו במהלך שירותינו בגד' 46. יהי זכרו ברוך.
דב הירש 01/09/2016

ישי,ישי…

הייתה לי הזכות הגדולה להיות חניך של ישי בקורס מפקדי טנקים ובהמשך הדרך זכיתי להדריך יחד עם ישי בקורס קציני שריון.
איש פשוט ומדהים, מחובר בכל תא בגופו לטבע ולחופש, איש פתוח שידע להביע רגשות, שהעז לבטא אותן בדרכו המיוחדת והשאיר אותי כל פעם מחדש עם פה פעור והשתאות על מי שצעדתי יחד איתו פרק קצר מהותי ומשמעותי של חיי.
זה האיש שיכול היה לזהות נשר/עיט/נץ וכו' שדאה מעלינו בגובה של מאות מטרים לפי צורת המעוף שלו ומבנה הכנפיים שלו…
זה האיש שהיה יוצא לחופשה קצרה מהבסיס ובמקום לנסוע ישר הבייתה, היה רץ מג'וליס עד צומת אשדוד, עולה על טרמפ, מגיע לצומת העליה לבית אורן ו… ממשיך לרוץ את כל העליה הקשה והמפותלת הבייתה לבית אורן!
זה האיש שהיה מציג את עצמו "יש לי 4 הורים!  "  ‎‏:-) מה שלא היה כ"כ נפוץ בשנים האלו…
זה האיש ש…. כל הבנות אהבו אותו!  ‎‏:-)
זה האיש שנפצע במלחמת ההתשה מרסיסים שחדרו לראשו, שוחרר מהצבא בשלהי שירותו, ורץ למלחמה בלי להסס לרגע… ושם נגדעו חייו של האיש המיוחד הזה, ישי!
זה האיש שבתו מיכל נולדה שבוע אחרי נפילתו!
תודה לך איש על הזכות הגדולה שהייתה לי לחוות אותך ביחד הקצר שלנו!
בתמונות שלמטה אפשר לראות את ישי כמדריך בקורס מפקדי טנקים (מימין למעלה מוקף בכחול) ובסיום קורס קציני שריון (גם שם מוקף בכחול
איש ומפקד נפלא.

ישי, מדריך בקורס קציני שריון

ישי, מדריך בקורס מפקדי טנקים

אלי הררי 31/08/2016

זכינו להכיר היטב בקורס מפקדי טנקים.
יהי זכרו ברוך.
איבי רותם 31/08/2016

פעמיים "פגשתי" בישי בעקיפין: פעם אחת שרתתי במיתלה כשהוא נפצע בראשו בעת השירות הסדיר. בפעם השניה כשהכרתי את נעמי ואת מיכל, אשתו ובתו, שהיו לי לתרופה על פצעי בתקופה בה מאיר היה נעדר ולאחר שהובא לקבורות.
צפי סיימונס 31/08/2016