giladi-gidon

רס"ן גלעדי גדעון

נפל ביום 16/10/1973 "החווה הסינית", גדוד 407.

גדעון, בן עדה ודוד, נולד ביום כ"ב בטבת ת"ש (3.1.1940) בקיבוץ אשדות-יעקב. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוצו ואחרי-כן למד בכפר-יהושע ובשיכון עובדים "נווה עוז" שליד פתח-תקוה. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-חקלאי "כדורי". גדעון היה תלמיד טוב, סקרן ותאב-דעת. כן היה פעיל בתנועת "מחנות העולים" בקן פתח-תקוה. הוא היה חובב ספורט ונחשב ספורטאי טוב, בעיקר בתחום השחייה והדיג התת-מימי. אך לא רק בגוף מוצק ותמיר ניחן גדעון, אלא גם בנפש רגישה. הוא היה חובב- שירה ובנעוריו משך בעט-סופרים וחיבר שירים על אהבה, על הטבע ועל מרחבי הארץ שכה אהב. מטבעו היה אינדיווידואליסטן חסר-פשרות, מסוגר ורציני, בעל אופי חזק, עקשן ועשוי ללא-חת. אך עם כל זאת היה רגיש ורומנטי. תמיד מוכן היה לעזור לזולת ולתת מעצמו למען מטרות, שנחשבו ראויות בעיניו. בזכות כנותו, יושרו הרב ויחסו ההוגן לבריות, היה אהוד על חבריו, והם כינוהו בשם חיבה "שטקר".
גדעון גויס לצה"ל בסוף יולי 1958, לאחר תום לימודיו התיכוניים, והצטרף לגרעין נח"ל. הוא שירת ביחידת נח"ל-מוצנח, ולאחר שהשלים קורס מש"קי תול"ר הוענקה לו דרגת סמל-ראשון.
לאחר שהשתחרר משירות החובה למד שנה בקורס לקציני-מכונה בחיפה והחל לעבוד בחברת "מקורות" באזור הצפון. בשנת 1961 נשא לאישה את חברתו רות וכעבור שנה נולד הבכור דגן. בין השנים 1962 ו-1964 עבד ב"חברת ים-המלח" בסדום, במפעל בניית הסכר, כמכונאי של גוררת-דוברות. אחרי-כן עקר עם משפחתו לאשקלון, שם החל לעבוד כמכונאי בחברת "מנועים ודחפורים". כעבור זמן סיים קורס למנהלי-מוסכים ועמד לפתוח מוסך עצמאי. כשפרצה מלחמת ששת הימים גויס גדעון והשתתף בקרבות במסגרת יחידת הצנחנים שלו. בקרבות מלחמת ששת הימים נפל אחיו, אמנון, ועקב זאת התגייס גדעון לצבא-הקבע והתנדב לשרת בחיל-השריון, שבו שירת ונפל אחיו. לאחר שעבר הסבה מקצועית, סיים קורס קצינים, קורס קציני-שריון וקורס מפקדי פלוגות שריון. בתקופת מלחמת-ההתשה הוצב בסיני, בתפקיד מ"פ טנקים וקמב"ץ, ביחידה שבשורותיה לחם אחיו בנופלו, והוענקה לו דרגת סרן. הוא היה קצין יעיל, מסודר, ובעל כושר-ארגון. בחוות- דעת תקופתיות הנהוגות בצה"ל הגדירוהו מפקדיו כ"קצין ממושמע, מסור לעבודתו, בעל יכולת טכנית גבוהה, עקבי, ישר והוגן". אחדים ממפקדיו ציינו, כי יהיו מוכנים לעשות כל מאמץ כדי לקבלו לתפקידים קרביים ופיקודיים. מפקדו כתב עליו: "דרך לחימתו האופיינית הייתה: תמיד אמיץ וחסר-סבלנות והעיקר בשבילו – לפרוץ קדימה". הוא היה קפדן ביחסו אל פקודיו, לא לשם שררה, אלא מתוך החשיבות שהועיד למילוי הוראות ולקיום המשמעת, למען ביצוע מושלם של המשימות שהוטלו על יחידתו. בשנת 1970 השתחרר משירות הקבע ובאותו זמן נולד בנו השני, ערן. במלחמת יום הכיפורים השתתף גדעון בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) הוביל את פלוגתו בקרב לפתיחת ציר "טרטור", במסגרת המאמץ לפתוח נתיב לתנועת כוחותינו אל מעבר לתעלת סואץ. באזור צומת "טרטור-לכסיקון" נתקלה הפלוגה במארב של המצרים. במהלך הקרב נפגע הטנק של גדעון והוא עבר לפקד מטנק אחר. הכוח המשיך במילוי משימתו ותקף את הצומת פעמים מספר, למרות הפגיעות הרבות שחזר וספג, עד שנותרו בו רק שני טנקים תקינים. בטנקים אלה פרץ לבסוף גדעון בציר "טרטור" מזרחה ופינה את הדרך לכוחות הצנחנים שנעו אחריו. במהלך הקרב נפגעו גם טנקים אלה וגדעון נהרג בעת ביצוע המשימה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית- שאול ונטמן סמוך לקברו של אחיו, אמנון ז"ל. השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים ואחות.
לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן והוענק לו "עיטור הגבורה" על "דבקות במשימה, כושר- מנהיגות למופת, אומץ-לב וגבורה עילאית".
הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ולזכר אמנון אחיו, שכלולים בה דברי-חברים על דמותו וכן שירים מפרי-עטו, כגון: "למה? ולמה? – תשאל תהגה המשפט / וכי ישנה התשובה לשאלה? / כי היות האדם מין יצור מן החי, / ומיהו ומהו, ואין השלמה / ופחד וחיל, ורבים סביב / ומהומה ומבוכה ותוהו. ענות סבוכה / ענות השאול והצל בסימן שאלה. / אור דולק וכבה, ויום הולך ויום בא… " ובשיר אחר, ששלח לאחותו, כתב: "בואי אחותי ונבכה יחד / אם לצחוק לא נוכל עוד / כי הלילה בחוץ עם הרוח / ואין חום מסביב ובתוך צלמוות / רק עשן מן האש עוד נותר לרגע / וכוכב מיותר הוא האור שנשאר. / בואי אחותי ונבכה יחד / או גם חום הדמעות הוא מותר;"!? הוריו הנציחו את זכרו במפעל-הנצחה בבית-ספרו; בעיתון "במחנה" פורסמה רשימה בשם "כעמוד השחר", על דרכו של גדעון בצבא ועל לחימתו, שבזכותה הוענק לו "עיטור הגבורה;" בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסמה כתבה בשם "היו לי שני אחים… " עליו ועל אחיו אמנון, מפי אחותם תמר, תיבדל"א.

 

gidongiladi-israel-today-26052017

פעמיים היכה הגורל במשפחת גלעדי. האח הצעיר היה ההרוג הראשון של מלחמת ששת הימים כעבור שש שנים נהרג האח הבכורף גדעון במלחמת יום הכיפורים.
פעמיים נאלצה תמר, התאומה של אמנון, להודיע להוריה את בשורת איוב. היא בחרה להמשיך לחיות, למרות הכאב הנורא
"אבל הזמן לא מרפא. גם 50 שנה אחרי אמנון וכמעט 44 שנה אחרי גדעון, אני חולמת עליהם מידי פעם"

כתבתו של ערן נבון ישראל היום 26/05/2017

GidonGiladiBamahane

אין לי פנאי, צריך לפתוח את הציר – קבע המפקד ונעלם
כתבה אודות לחימתו של רס”ן גדעון גלעדי ז”ל בליל 15-16 לאוקטובר 1973
עתון "במחנה" גליון 35-36 09/05/1975


GidonGiladi _1

 "היו לי שני אחים… " כתבה על גדעון ועל אחיו אמנון, מפי אחותם תמר
ידיעות אחרונות יום רביעי, ב' אייר תשל"ד 24/04/1974


Gidon2

הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ולזכר אמנון אחיו, שכלולים בה דברי-חברים על דמותו וכן שירים מפרי-עטו, כגון: "למה? ולמה? – תשאל תהגה המשפט / וכי ישנה התשובה לשאלה? / כי היות האדם מין יצור מן החי, / ומיהו ומהו, ואין השלמה / ופחד וחיל, ורבים סביב / ומהומה ומבוכה ותוהו. ענות סבוכה / ענות השאול והצל בסימן שאלה. / אור דולק וכבה, ויום הולך ויום בא… " ובשיר אחר, ששלח לאחותו, כתב: "בואי אחותי ונבכה יחד / אם לצחוק לא נוכל עוד / כי הלילה בחוץ עם הרוח / ואין חום מסביב ובתוך צלמוות / רק עשן מן האש עוד נותר לרגע / וכוכב מיותר הוא האור שנשאר. / בואי אחותי ונבכה יחד / או גם חום הדמעות הוא מותר;"!?

שער 1

שער 2 – שער 3

שער 4 – שער 7

אני מעלה קווים לדמותו של רס"ן גדעון גלעדי ז"ל בעת שרותו בגדוד 79 במלחמת ההתשה. גדעון שרת כמ"פ בחטיבת המילואים 600 ונפל במלחמת יום כפור בקרבות הקשים בפתיחת ציר טרטור – לכסיקון דבר שאפשר לצנחנים להגיע לאזור הצליחה. על לחימתו באותו לילה הוענקו לו לאחר מותו דרגת רס"ן ו"עיטור הגבורה".
גדעון הגיע לגדוד 79 בחודש אוגוסט 1967 מהצנחנים בדרגת סמ"ר כדי לעבור הסבה לשריון בעקבות אחיו קצין השריון סרן אמנון גלעדי ז"ל שנפל במלחמת ששת הימים במסגרת גדוד 46. לאחר ההסבה יצא גדעון לקורס קצינים וחזר לגדוד ושימש כמ"מ בפלוגה ג'. בשלב מאוחר יותר עבר קורס מ"פיים. בחודש אוקטובר 1969 התמנה לקמב"ץ בגדוד 79 ובחודש פברואר 1970 התמנה למ"פ ב'.
גדעון השתלב די מהר בתפקיד. אני הייתי בתקופה הזאת מט"ק בפלוגה. יאמר לזכותו שהוא ידע להתאים את עצמו לסגל הפקוד של הפלוגה והם התאימו את עצמם אליו. היחס שלו לסגל הפקוד היה חברי ולא מתנשא. הוא אהב לשתף את הסגל ברעיונותיו וידע גם לקבל במידת הצורך ביקורת בונה.
כשירדנו לקו התעלה לחניון הטנקים- ארזים באזור איסמעיליה בחודש מרץ 1970 יצא לי לשוחח אתו לא רק בענייני צבא אלא בנושאים שונים ומגוונים. גדעון היה איש שיחה מעניין ובקי בתחומים רבים. דיבורו היה תמיד שקט ובטוח, עם חיוך מבויש מתחת לזקנו. כלפי חוץ הוא היה נראה קשוח וקפדן אולם היה לו לב חם. הדאגה לשלומם של המפקדים והחיילים בפלוגה הייתה בראש מעיניו תמיד. הוא לחם במלחמת ההתשה.
חברות אצלו הייתה מחויבות וטוטלית. הוא היה אדם בעל אומץ לב בלתי רגיל. מדי כמה ימים היה גדעון יוצא עם מספר טנקים מהפלוגה על מנת ליזום תקריות אש עם המצרים.
שלושה דברים אפיינו את גדעון. אומץ הלב הבלתי רגיל, המטרה שהוגדרה לו הייתה מקדשת בעיניו את כל האמצעים על מנת להשיגה ותמיד להית ראשון בקרב.
יהי זכרו ברוך !

גדעון גלעדי (מאלבומו של יהודה בריל)

גדעון גלעדי (מאלבומו של יהודה בריל)

יהודה בריל 08/10/2017


אין ספק שהיה גיבור, נשארנו שלושה טנקים מפלוגת "חריף" שנכחדה לפני כן בצומת טרטור, לאחר שליוותה את הצנחנים לצליחה, של הסמ"פ עממי, יצחקי ושלי, גדעון שנקרא בקשר "בסין", צרף אותנו אליו ופרצנו פנימה סה"כ 7 טנקים כשאני החמישי, בניסיון הראשון הוא עבר את הצומת, התחילו להיפגע כלים, גדעון נתן פקודה לחזור אחורה ולהתארגן לכניסה נוספת כי הוא פספס את הפנייה מזרחה, התברר ששני כלים נפגעו, פרצנו שנית ואני הכלי השלישי, גדעון פנה מזרחה אחריו הסמ"פ שלו אני קיבלתי פגז מתחת לגחון והכל כוסה בחול, נעצרתי כי לא ראיתי כלום לאחר זמן מה עממי נתן לנו פקודה לחזור אחורה, התברר שענן האבק הציל אותנו מפגיעה. לצערנו לא שמענו יותר את גדעון ולא את הסמ"פ שלו.
אמיתי שריר   08/10/2017


זכורים לי הימים בהם רס"ן גדעון גלעדי ז"ל הגיע לגדוד 79 לצורך ההסבה לשריון.
יהי זיכרו ברוך לעד.
יצחק מאיר שחם שורץ 08/10/2017


הכרתי. הייתי איש צוות בפלוגה פ' של אברהם ברעם. בגדוד של שאול גבעולי. הערצנו את ברעם ואהבנו אותך. מי יתן שובנו ללילות הבהירים במרחבי חולות רביבים. "לישון ילדה, נמים החיילים, כבו המדורות, עולה רק אד עשן…" (אריק איינשטיין)
שמואל גלברט 08/10/2017


יהי זכרם של האחים לבית גלעדי חרות בליבנו וכן כמובן הנופלים.
מנחם כהנא  08/10/2017


הכרתי את שני האחים.את גדעון יותר בחיים האזרחיים מאלו בצבא.בעיקר בתקופה שבה החליט לחזור לשרת.הינו גם באותה יחידה שבה עשה הסבה לשריון .היה בן אדם יחיד במינו .
גד פרידן 08/10/2017


אני קרוי על שמו של גדעון, כמוהו התנדבתי לשרת בנח"ל.
אמא של אקסתי ואחיה נקראו בהשראת התאומים אמנון ותמר גלעדי (נולדו ארבע שנים אחריהם באותו הקיבוץ) וזוכרים היטב את משפחת גלעדי (גם אמנון השני עשה חיל בשירותו הצבאי).
שמח לראות כאן את תמר ומרגש לקרוא חוויות משירות משותף עם האחים.
גידי פרידמן 08/10/2017


דורות של לוחמים יקומו ויחונכו לאור דמותו של גדעון, זאת הנחמה היחידה, אך המשמעותית מאד.
בני שאלתיאל 09/10/2017


גדעון – איש טוב אמיץ ונדיר – בילינו יחד בקורס מפיי"ם וחווינו יחד את ההתשה חלקנו יחד הרבה חוויות – השהות במחיצתו תמיד היתה מעניינת ומאתגרת.
תני גבע  09/10/2017


יהי זכרו ברוך ✡️
ממש כואב לאבד אנשים כל כך מיוחדים.
יואל דיגמי 09/10/2017


דברים שכתב טוביה רביב, מח"ט 600 במלחמת יום כיפור, למשפחתם של אמנון וגדעון גלעדי ז"ל במלאת 50 שנה לנפילתו של אמנון ז"ל

הכרתי את המשפחה הנפלאה הזו, עוד מלפני נפילת הבנים.
אחרי נפילת האח הצעיר אמנון, החליט גדעון, הבן הבכור, להתגייס חזרה לצבא,
לעבור קורס קצינים ולמלא את מקומו של אחיו הצעיר ז"ל כמפקד פלוגת טנקים שהייתה של אחיו. בתפקיד זה, זכור לי גדעון ממלחמת ההתשה: נמרץ, נועז, דבק במטרה, שקול ובטוח בעצמו. בהמשך השתחרר מחדש והשתבץ לחטיבת מילואים צעירה 600.

במלחמת יוה"כ גדען נפל בניסיון הראשון לפתיחת ציר "טירטור" (שהיה חיוני לגרירת גשר הגלילים לתעלה), בהמשך היו עוד שלושה נסיונות לפתיחת ציר זה, על ידי יחידות שונות, כולם ללא הצלחה, שהזכור מבניהם הייתה התקיפה של גדוד 890.
רק כעבור שלושה ימים הצליחה חטיבה 600, חטיבתו של גדעון, לפתוח ציר זה ובהמשך להכניס את גשר הגלילים לתעלה. גדעון ז"ל זכה באות הגבורה והפך ל"גיבור ישראל".

בני המשפחה הזאת, כולם (!) אחד – אחד, גיבורים, ותמר במיוחד, בניסיונותיה להקל על הוריה, כולל הבאת נכדה אהובה לעולם כדי לנסות במקצת למלא את החלל.
כל עוד עם ישראל יהיה מורכב ממשפחות עם גנים כאלה שום אויב לא יוכל לנו.

טוביה רביב 29/05/2017


 דגן שלום. קודם כל לא שמתי לב שאתה בקיבוץ עברון, חוה ותמיר קריסטל הם חברינו הטובים ביותר, אתה יכול לפנות אליהם. שנית: נדמה לי שאת הסיפר הבא כבר סיפרתי פעם אך הנה הוא שנית. בתקופה שאחרי מלחמת ההתשה ולפני שחרורי בשנת 1971 שימשתי כקצין קשר בגדוד 79 (המגד יעקב לפידות, הסמג"ד אילן מעוז) וגדעון היה מ"פ. אהוד ברק (אז רס"ן) עשה הסבה לשיריון ובמסגרת זאת שירת כמ"פ אחרת בגדוד. בסוף אימון צמ"פ עשינו תרגיל דו צדדי בין הפלוגה של גדעון לזו של אהוד. להפתעתנו לכל מהלך שעשה אהוד, הייתה לגדעון תשובה, והפלוגה שלו הגיעה לשטחים שולטים כל פעם לפני אהוד. כאשר בדקנו איך זה קרה התברר כי גדעון השיג (לא באמצעותי) את תדר הפלוגה של אהוד, כיוון מקלט עזר בטנק שלו לתדר הזה, וידע בדיוק מה הם המהלכים שאהוד מורה לבצע ובהתאם לכך כיוון את פלוגתו. אחרי התרגיל הזה הוסכם כי היחידי (כולל מג"ד סמג"ד) שיהיו להם הוראות קשר של כולם הם רק (!!!) ק. הקשר כי על השאר אי אפשר לסמוך שלא "ידליפו". בכל מקרה זה לימד אותי כמה מתוחכם יכול להיות גדעון, והגביר מאוד את הערכתי אליו. יהי זכרו ברוך לעד. משה רייך 01/02/2017


כמה דברים לזכרו של רס"ן גדעון גלעדי ז"ל בעל עיטור הגבורה.

גדעון שרת בגדוד 79 במלחמת ההתשה. תחילה שרת כמ"מ בפלוגה ג' לאחר מכן עבר קורס מ"פ חזר לגדוד ובחודש אוקטובר 1969 התמנה לקמב"ץ. בחודש פברואר 1970 התמנה למ"פ ב'.
גדעון השתלב די מהר בתפקיד. אני הייתי בתקופה הזאת מט"ק בפלוגה. יאמר לזכותו שהוא ידע להתאים את עצמו לסגל הפקוד של הפלוגה והם התאימו את עצמם אליו. היחס שלו לסגל הפקוד היה חברי ולא מתנשא. הוא אהב לשתף את הסגל ברעיונותיו וידע גם לקבל במידת הצורך ביקורת בונה.
הדאגה לשלומם של המפקדים והחיילים בפלוגה הייתה תמיד בראש מעיניו.
חברות אצלו הייתה מחויבות וטוטלית. כשהפלוגה הייתה בקו התעלה באזור איסמעיליה, גדעון היה יוצא עם מספר טנקים מדי כמה ימים על מנת ליזום תקריות אש עם המצרים.
שלושה דברים אפיינו את גדעון. אומץ הלב הבלתי רגיל, המטרה שהוגדרה לו הייתה מקדשת בעיניו את כל האמצעים על מנת להשיגה ותמיד להית ראשון בקרב. על כל אלו הוענק לו בין היתר עיטור הגבורה במלחמת יום כפור.
יהי זכרו ברוך !

התמונה צולמה בחודש מרץ 1970 בפלוגה ב' במחנה בביר גפגפה

יהודה בריל 08/01/2017


תמיד התאמץ להיות הכי טוב בכל מה שעשה גם כאזרח.
דגן גלעדי 08/01/2017


המ"פ הגבור שלנו במלחמה,דמותו חרוטה בזכרוני לעד…יהי זכרו ברוך
יגאל גרינברגר  03/01/2017


גדעון גלעדי יצא עם הטנקים שלו לסייע לנו בחילוץ פצועים בצומת דיזי. בתקרית נהרגו קצין הקשר של גדוד 79 ומשק קשר נוסף. נהג מילואים נפצע קשה מאוד ואינני יודע מה עלה בגורלו. היינו אז בשרות מילואים ותפקידנו היה ליווי שיירות אספקה למעוזים.
חיים חרמוני 23/10/2016


את גדעון הכרתי באג"ם חט' 401 בשנת 1969 , לראשונה בסיור איתו ראיתי את התעלה… קסם של איש, ישיר, צנוע, ללא מניירות… לנצח אזכור …
חיה זומר 22/10/2016


את האחים הכרתי בגדוד בכל התפקידים היה זיכרם ברך לנצח…
איציק מרמוס 22/10/2016


אני מעלה קווים לדמותו של רס"ן גדעון גלעדי ז"ל בעת שרותו בגדוד 79 במלחמת ההתשה. גדעון שרת כמ"פ בחטיבת המילואים 600 ונפל במלחמת יום כפור בקרבות הקשים בפתיחת ציר טרטור – לכסיקון דבר שאפשר לצנחנים להגיע לאזור הצליחה. על לחימתו באותו לילה הוענקה לו לאחר מותו דרגת רס"ן ועיטור הגבורה.
גדעון הגיע לגדוד 79 בחודש אוגוסט 1967 מהצנחנים בדרגת סמ"ר כדי לעבור הסבה לשריון בעקבות אחיו קצין השריון סרן אמנון גלעדי ז"ל שנפל במלחמת ששת הימים במסגרת גדוד 46. לאחר ההסבה יצא גדעון לקורס קצינים וחזר לגדוד ושימש כמ"מ בפלוגה ג'. בשלב מאוחר יותר עבר גדעון קורס מ"פיים ובחודש אוקטובר 1969 התמנה לקמב"ץ. בחודש פברואר 1970 התמנה גדעון למ"פ ב'.
גדעון השתלב די מהר בתפקיד. אני הייתי בתקופה הזאת מט"ק בפלוגה. יאמר לזכותו שהוא ידע להתאים את עצמו לסגל הפקוד של הפלוגה והם התאימו את עצמם אליו. היחס שלו לסגל הפקוד היה חברי. הוא אהב לשתף את הסגל ברעיונותיו וידע גם לקבל במידת הצורך ביקורת בונה. הוא לחם במלחמת ההתשה.
כשירדנו לקו התעלה באזור איסמעיליה בחודש מרץ 1970 יצא לי לשוחח אתו מספר פעמים לא בענייני צבא אלא בנושאים שונים ומגוונים כשהיינו בחניון הטנקים- ארזים. הוא היה איש שיחה מעניין ובקי בתחומים רבים. דיבורו היה תמיד שקט ובטוח, עם חיוך מבויש מתחת לזקנו. כלפי חוץ הוא היה נראה קשוח וקפדן אולם היה לו לב חם. הדאגה לשלומם של המפקדים והחיילים בפלוגה הייתה בראש מעיניו תמיד.
חברות אצלו הייתה מחויבות וטוטלית. הוא היה אדם בעל אומץ לב בלתי רגיל. מדי כמה ימים היה גדעון יוצא עם מספר טנקים מהפלוגה על מנת ליזום תקריות אש עם המצרים.
שלושה דברים אפיינו את גדעון. אומץ הלב הבלתי רגיל, המטרה שהוגדרה לו הייתה מקדשת בעיניו את כל האמצעים על מנת להשיגה ותמיד להית ראשון בקרב. על כל אלו הוענק לו בין היתר עיטור הגבורה.
יהי זכרו ברוך !

תמונה  מגדוד 79 מפלוגה ב' בהיותו מ"פ.

גדעון גלעדי ו מ"פ ב' גדוד 79

גדעון גלעדי ו מ"פ ב' גדוד 79

 תמונת מחזור מגדוד 79 שבו נראית פלוגה ב' שלחמה במלחמת ההתשה. ניתן לראות בה גם את הרס"פ אפרים ברהום ז"ל שנפל יחד עם גדעון במלחמה.

Giladi pluga B

יהודה בריל 19/10/2016


גדעון נולד לאב ואם מדהימים. דוד ועדה גלעדי. מלבד אמנון שנפל במלחמת יום הכיפורים נשארה ותבדל לחיים ארוכים אחותו התאומה של אמנון, תמר.
משפחה איכותית שנתנה את נפשה על קיום המדינה. ממש כך.
עדי ליבנת 19/10/2016


אמנון נפל ב"מלחמת ששת הימים" וגדעון נפל ב"מלחמת יום הכיפורים". יהי זכרם ברוך…
דוד פישמן 19/10/2016


קצין קפדן עם לב גדול דואג לחיילים גם ברגעים הכי קשים בקו לא איבד את קור רוחו ויזם הרבה פעולות בקו. בעל אומץ לב אישי בלתי רגיל (שימשתי בפלוגה שלו כמט"ק בקו וכרס"פ בעורף)
יהיה זכרו ברוך
דוד משה 19/10/2016


את גדעון הכרתי באג"ם חט' 401 1969 , לראשונה בסיור איתו ראיתי את התעלה… קסם של איש, ישיר, צנוע, ללא מניירות… לנצח אזכור …
חיה זומר 19/10/2016


את גדעון הכרתי לראשונה בערב 12.10.1973 בעת שגדוד 407 נשלח להתארגנות בציר הרוחב מבדיל ליד טסה שבו ריתכו לנו כנות של מקלעים קיבלנו מזון טרי וסרבלים וציוד שהגיעו ברכבת האווירית מארה"ב שבעת שהגדוד נאסף לשיחה עם עובד, גדעון שלף צנצנת עם נחש ארסי ביותר ואמר לנו שהשטח שורץ בנחשים וניתן לישון אך ורק בתוך הטנק או על סיפון תא המנוע.
יהי זכרו ברוך .
דני קריאף