horenshtien-david

רס"ל הורנשטיין דוד

נפל ביום 21/10/1973 "מיסורי", גדוד 410.

דוד, בן שפרה ושלמה, נולד ביום י"ד בשבט תש"י (1.2.1950) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי "גאולה". את לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר הריאלי על-שם מונטיפיורי. הוא אף החל ללמוד בשיעורי הערב של הטכניון במגמת אלקטרוניקה, אולם לא הספיק לסיים את לימודיו. בבית-הספר היה דודו תמיד בין התלמידים המצטיינים. "בכל המקצועות הריאליים הוא היה תמיד מעל ומעבר לכל הסובבים אותו, ולא הצליח 'לרדת' מהציון 9-8." סיפר אחד מחבריו לספסל הלימודים. "בוויכוחים על נושאים אקטואליים, היה דודו תמיד המוקד ותמיד הפתיע את חבריו בידיעותיו. עד שיום אחד גילה לי את סודו: 'אני קורא את כל העיתונים כמעט, כך שאני בעניינים,' הסביר לי." קריאת עיתונים היתה אחד מתחביביו הגדולים של דודו והוא נהג לשמור על עיתונים מתקופות בעלות חשיבות היסטורית, כגון מלחמת ששת הימים. תחביבים אחרים שעסק בהם, היו קליעה למטרה במסגרת הגדנ"ע, איסוף בולים, בניית מכשירים אלקטרוניים, צפייה בכוכבים בטלסקופ שבנה בעצמו ודיג. דודו היה טיפוס מצטנע ומופנם, אולם כל ידידיו ראו בתכונות אלה ממעלות האופי המבורכות שלו. מבקשי קרבתו ראו בו אדם שקול ומיושב, המסוגל להטות אוזן קשבת ולייעץ בשעת צרה. "הקושי נוצר כדי להתגבר עליו", נהג לומר.

דוד גויס לצה"ל במחצית ספטמבר 1968 והוצב לחיל-השריון. לאחר שהשלים את הכשרתו בבית-הספר לשריון, הוענקה לו דרגת סמל והוא מונה מדריך ואחרי-כן הוכשר כמפקד טנק. על כישוריו ותכונותיו כמפקד, סיפר מי שהיה מפקד פלוגתו בשירות המילואים: "היה בדודו דבר אחד שאי-אפשר היה לטעות בו, והוא הרצינות. הוא היה רציני ואחראי, ולדעתי אלה הן שתי תכונות אופי חשובות לכל מפקד. הוא התייחס לכל משימה, ולו גם הקטנה ביותר, במלוא הרצינות והתעקש לבצעה עד הסוף. דבר נוסף שמשך את תשומת ליבי היתה העובדה, שמעולם לא ביקש שחרור או דחיית שירות המילואים מסיבה כלשהי, דבר שהוא יוצא דופן לגבי אנשי-מילואים…."

במלחמת יום-הכיפורים נקלעו דודו ואנשי מחלקתו לסידרה של קרבות בלימה קשים בגזרת תעלת סואץ. מפקדו של דודו, יצחק שמילוביץ, שוחח עמו ימים אחדים לפני נפילתו. "קשה היה לי לדעת מה הרגיש דודו," סיפר כעבור זמן. "אבל כדרכו, היה שקט ושלו. עובדה זו הרשימה לא רק אותי, אלא גם את הסובבים את דודו ואת הכפופים לו. השקט הנפשי, היעילות והנכונות לעזור לזולתו, הפכו את דודו לחייל מצוין וללוחם מעולה. אני אומר זאת, לא משום שהוא איננו עוד איתנו, אלא מתוך הערכה כנה ואמיתית של חבר לנשק, ותחושה זאת היא נחלתם הבלעדית של חברים לנשק…." באחד הקרבות האכזריים ביותר במלחמה, שהתחולל בגזרת התעלה ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), נפגע דוד ונהרג. כחצי שנה נחשב כנעדר, עד שנתגלתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקריית-שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב- סמל.

כעבור זמן, עם שחרור כוחות המילואים, כתב מפקדו של דודו למשפחה השכולה: "עד עכשיו דחקנו בכוח את הכאב אל פינות חבויות בלב והמשכנו בעיסוקינו הצבאיים. עתה, כאשר השחרור נראה באופק, פורץ הכאב מחדש. המחשבה כי דוד איננו איתנו, כי שוב לא נלחץ את ידו ונוכל לומר לו: 'להתראות במילואים הבאים', המחשבה הזאת קשה מנשוא. מי ייתן ויהיו מעשינו בעתיד ראויים לזכרו."

%d7%93%d7%95%d7%93%d7%95-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a0%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9f

"ובלילות שישי
כשרוח חרישי
בצמרות שחורות עובר
אז אני אותך זוכר"  נעמי שמר

היה עם מאיר אלפרט בטנק בקרב על מיסורי.
צפי סיימונס 05/02/2017


שלושת אנשי הצוות שלי בפלוגה ז' גדוד 184/14 בצמ"פ של מחזור אוגוסט 1968 דוד הורנשטיין נהג, דידי קנת תותחן וגרשון דוד טען נהרגו במלחמת יום הכיפורים בעת לחימתם במסגרות חטיבות 600 ו – 14.
דני קריאף 04/02/2017


אני מעלה את סיפור היכרותי עם רס"ל דוד (דודו) הורנשטיין ז"ל שנפל במלחמת יום כפור. דודו נפל במסגרת חטיבה 600.

דודו, הגיע לגדוד 79 לפלוגה א' בחודש ינואר 1970 כמט"ק. הוא לחם במלחמת ההתשה בגזרה המרכזית של התעלה. בחודש אוגוסט 1970 הוא עבר מפלוגה א' לפלוגה ב'. אני הייתי מט"ק ותיק יותר בפלוגה ומיד מצאתי בו חבר. הוא היה מפקד טוב ואחראי וזכה להערכה מצד כל המפקדים וגם מהחיילים. ידעתי שאפשר לסמוך עליו.
זכור לי פעם אחת שיצאנו לבלות בתל אביב כמה מט"קים ודודו קיבל אותנו באדיבות בביתו ועשה את הכול כדי שנרגיש בנעימות בביתו. למחרת הראה לנו את העיר שכה הכיר.
דודו היה מסוג הבחורים שאי אפשר היה שלא להתחבר אליהם. בחור עם שמחת חיים, מאושר, עם חיוך גדול כשהיה מדבר, חבר טוב וצנוע, נעים הליכות ומוכן לעזור לכולם. יצא לי לשרת אתו יחד תקופה קצרה בפלוגה ויחד עם זאת הוא תמיד עולה לי במחשבות. למה, למה דווקא דודו נפל. כששמעתי בפעם הראשונה על כך שהוא נפל נצבט ליבי. אזכור אותו תמיד כבחור מאושר עם חיוך מקסים.
יהי זכרו ברוך !!

דודו מימין בסיור מפקדים בקו התעלה בשנת 1971.

דודו מימין בסיור מפקדים בקו התעלה בשנת 1971.

DuduH2

תמונה שהתיישנה, אך יחד עם זאת ניתן לראות את דודו מקדימה משמאל. התמונה צולמה בסיור מפקדים של פלוגה ב' בחודש ספטמבר 1970 באזור איסמעיליה. דרך- אגב, אני נראה מאחור.

בתמונה מגדוד 79 משנת 1970 במלחמת ההתשה נראה דודו (עומד) עם חבריו לפלוגה א'

בתמונה מגדוד 79 משנת 1970 במלחמת ההתשה נראה דודו (עומד) עם חבריו לפלוגה א'

יהודה בריל  28/10/2016


 

את דודו הורנשטיין ז"ל דודי היקר לא הכרתי. אימי מזל סמן טוב ז"ל ודודי דני הורנשטיין ז"ל סיפרו לנו על דודו הצנוע והעניו. שהיה מאוד טוב בראיית חשבון. הוא היה אמור להתחתן עם חברתו אך המלחמה קטעה הכל. כל שנה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל היינו עולים ופוקדים את קברו ונוכחים שם בצפירה. אימי היקרה ודודי דני ז"ל נפטרו שניהם בסמיכות מצמררת לפני כשנתיים והם היו האחים האחרונים למשפחת הורנשטיין לבית שלמה ושיפרה הורנשטיין . במהלך שירותי הצבאי בתוה"ד כתבתי ספר על דודו בעזרתה של אימי היקרה ז"ל.

מיכל רומי סמן-טוב

 


דודו היה נהג הטנק שלי בצמ"פ בגדוד 184 בתחילת 1969 ולאחר מכן בקו הארור מחודש אפריל ועד יולי למזלי כל הנהגים שלי היו נהגים טובים אך אצל דודו התבלטו הצניעות החריצות אהבתי אותו אהבת נפש .לצערי שלושה אנשי הצוות שלי באותו קו דודו הנהג גרשון דוד הטען ודידי קנת התותחן נהרגו במי"כ במסגרת חטיבה 600 .

דני קריאף