barhom-efraim

רס"ל ברהום אפרים

נפל ביום 15/10/1973 צומת "לכסיקון" - "טרטור", גדוד 407.

אפרים (אפי), בן סביחה וכדורי, נולד בחודש תמוז תש"ח (יולי 1948) בבגדד שבעיראק, ועלה עם משפחתו ארצה בשנת תש"י (1950). הוא למד בבית-הספר היסודי "רמת-ורבר" בפתח-תקוה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי "עמל" בפתח-תקוה. אפי היה תלמיד מוכשר ונבון, שקדן וחרוץ. הוא התברך בתבונת-כפיים והצטיין במלאכה, בייחוד במקצוע המכשירנות, בו השתלם במסגרת לימודיו העל-יסודיים. גם תחביבו העיקרי היה בתחום המלאכה: אריגת תמונות לפי דוגמאות מקוריות משלו. כן הקדיש מזמנו הפנוי לבניית דגמי-מטוסים, "בתי" גפרורים וכדומה. הוא היה פעיל בגדנ"ע אף לאחר שעות הלימודים והרבה להשתתף בצעדות. אפי ניחן בטוב-לבו והיה נכון תמיד לעזור לזולת. תמיד ביקש אתגרים ושאף להוסיף ולהתקדם בדרך-חייו. הוא היה בן מסור ונאמן להוריו, תמיד דאג לעזור להם ושמר על מערכת יחסים נפלאה עם בני משפחתו.

אפרים גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1967 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מקצועות טנק "פאטון" ובקורס מפקדי טנק "פאטון", התמנה למפקד טנק ביחידה שהשתתפה בקרבות ההתשה הקשים על גדות תעלת-סואץ. הוא אהב את חיי הצבא והצטיין בתושייתו ובאחריותו. מפקדיו העידו עליו, כי היה מסור ודואג לאנשי צוות הטנק שלו ולחבריו לנשק. במשך כל תקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב הביתה, כדי למנוע מהם צער וחששות לשלומו.

לאחר שסיים את השירות הסדיר ויצא לחיים אזרחיים, היה נקרא לתקופות של שירות מילואים בתפקיד רב-סמל פלוגתי. גם בשירות המילואים הצטיין ברוחב-לב, ובמקרים רבים ניאות לוותר על חופשות למען חברים נשואים ובעלי משפחה. אפרים החל לעבוד בחברת "אל-על" בשטח ההידראוליקה, שבו השתלם במהלך עבודתו. חבריו לעבודה ספרו עליו, כי התבלט משכמו ומעלה בזכות אחריותו, יעילותו ושקדנותו. בחודש אוקטובר 1973, ימים אחדים לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים, עבר בהצלחה בחינות לתפקיד של אחראי למחלקה שלמה ב"אל-על", אך לא זכה לכהן בו. חודשיים לפני פרוץ המלחמה, נשא לאישה את חברתו כרמלה.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נשלח אפי עם יחידתו לחזית תעלת סואץ. הוא השתתף בקרבות הבלימה המרים נגד המצרים ובליל י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), בליל הפריצה לגדה המערבית של התעלה, נפגע הטנק שלו בקרב על ציר "עכביש" – "לכסיקון". תחילה לא נמצאה גופתו והוא הוכרז כנעדר ואחרי-כן נחשב כנעלם. בפברואר 1974 נמסרה לרעייתו ולהוריו הודעה על נפילתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקריית-שאול, בקבר-אחים יחד עם אנשי צוות-הטנק שלו. השאיר אחריו אישה, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה.

כמה דברים לזכרו של סמ"ר אפרים ברהום ז"ל.
אפרים הגיע לגדוד 79 למחנה בביר גפגפה כמט"ק בחודש אוקטובר 1968 ושרת בפלוגה ב'. לאחר תקופה עבר לפלוגה ג' ולאחר מכן שרתנו יחד כמט"קים בפלוגה ב'. אפרים היה בחור מאוד צנוע, שקט והתחבב על סגל הפלוגה. בחודש פברואר 1970 התמנה לרס"פ של הפלוגה. המ"פ היה גדעון גלעדי ז"ל. הקשר בינהם הן במחנה בביר גפגפה ולאחר מכן בקו התעלה היה מאוד הדוק ומאוד חברי.
אפרים לחם לכל אורך מלחמת ההתשה.
אזכור אותו כבחור נעים הליכות, צנוע שמילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר.
יהי זכרו ברוך!
מחנה בביר גפגפה פברואר 1970 שבו נראה אפרים ז"ל מקדימה

מחנה בביר גפגפה פברואר 1970 שבו נראה אפרים ז"ל מקדימה
יהודה בריל 23/07/2017


אפרים ברהום בן מחזור. הלכנו יחד מהטירונות וע סיום קמ"ט. תמיד נסך על פניו חיוך של טוב לב. יהי זכרו ברוך.
הירש 23/07/2017


אפרים ברהום ז"ל היה בפלוגה ב' של גדוד 407. באחד הימים הראשונים של המלחמה נורה טיל סאגר לעבר הפלוגה. פעולה מהירה של ברהום חיסלה את הג'יפ המצרי שירה את הסאגר. ברהום זכה למחמאה מגדעון גלעדי ז"ל – מ"פ של ב'. יהי זכרם ברוך.
משה שינולד  03/07/2016


לפי הזכור לי הטנק של אפריים היה הראשון בפלוגה ב שנפע והתפוצץ בליל הפריצה ב 15 באוקטובר בניסיון המעבר הראשון בצומת טרטור לקסיקון בכביש לאורך התעלה. במהלך הלילה נפגעו עוד טנקים והפלוגה חדלה להתקיים. הנופלים נחשבו כנעדרים במשך ימים רבים עד לזיהוי, דבר שגרם אי וודאות וסבל אצל המשפחות.
זינגר דוד  03/07/2016


אכן כך, הטנק של ברהום נפגע בצומת עכביש לקסיקון והטנק של גדעון נכנס לציר טרטור עם הטנק של הסגן שלו רוגוז'ינסקי ז"ל. שני טנקים אלה עם תשעה אנשי צוות היו הראשונים שהתקרבו לחווה הסינית ושם נפגעו. כולם נהרגו. יהי זכרם ברוך.
משה שינולד  03/07/2016


הכרתי את אפרים כשהגעתי לגדוד 79, אחרי שחזרתי לגדוד מקורס מפקדי טנקים.הגעתי לפלוגה ב' בה שימש אפרים כרב סמל הפלוגתי. כבר מההחלה דאג לי אפרים להשתלב בפלוגה ונתן לי להרגיש כשווה בין שווים. כל בקשה שהייתי מבקש הוא היה מנסה לעזור. הוא היה נראה כקשוח בפלוגה כלפי חוץ אולם מי שהכיר אותו לעומק ידע שיש לו לב זהב. הוא היה בחור פשוט ועשה את תפקידו על הצד הטוב ביותר. הוא היה מאוד צנוע וכל סגל הפקוד בפלוגה העריך אותו על תפקידו. קשר טוב במיוחד היה לו עם מ"פ הפלוגה סרן גדעון גלעדי. עד כמה הגורל היה אכזרי הרי ששניהם מצאו את מותם במלחמה ביחד באותו מקום בשעה שגדעון גלעדי היה המ"פ ואפרים היה המט"ק מאחוריו. אזכור אותו לתמיד כאדם טוב. יהי זכרו ברוך.

תמונת מחזור של פלוגה ב' גדוד 79 מתחילת שנת 1970 בה שימש אפרים כרס"פ

יהודה בריל – חיפה