bergson-avihai

רס"ל ברגסון אביחי

נפל ביום 19/10/1973 ציר "לכסיקון", גדוד 410.

אביחי, בן מניה וגרשון, נולד ביום ז' בשבט תשי"ב (3.2.1952) במוסד "אלוני-יצחק", למד בבית-הספר היסודי "יפה-נוף" בירושלים ואחרי-כן בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית. הוא היה תלמיד חרוץ והכל הכירוהו כנער עליז וחברותי. כחובב מוסיקה, התאמן ולמד לנגן באקורדיון, וכחובב נוף ארצו הרבה לטייל והיה חבר במועדון להכרת הארץ "נחמיה". בילדותו היה חבר בתנועת הצופים ובנערותו הצטרף למועדון תעופה. כשהיה בן שש-עשרה נסע לחוץ-לארץ כחבר משלחת של גדנ"ע-אוויר וביקר בהולנד, בבלגיה, באיטליה ובגרמניה. היה לו אוסף גדול של בולים ותקליטים ואת זמנו הפנוי הקדיש לשלושה תחביבים נוספים: צילום, ספרים והרכבת-מטוסים. לפני בחינות הבגרות, כתב עבודה שנתית בנושא "חיל-האוויר ממבצע קדש ועד למלחמת ששת-הימים". על עבודתו זו זכה לציון טוב מאוד ולשבחים רבים מפי מעריכי העבודה.

אביחי גויס לצה"ל בראשית פברואר 1970 ונשלח לבית-הספר לטיס של חיל-האוויר. הוא לא סיים את הקורס והועבר לחיל-השריון. לאחר שהשתלם בסדרת קורסים וסיים קורס מפקדי טנקים, נשלח לשרת באחת מיחידות השריון בסיני. בתרגיל שערכה היחידה נפצע קשה בגבו ואושפז בבית-חולים. נקבע לו סוג בריאות נמוך ונכות קלה לצמיתות, ולבקשתו אושר לו שחרור מוקדם מצה"ל.

לאחר השחרור החל ללמוד באוניברסיטה כלכלה ופסיכולוגיה. את לימודי השנה הראשונה סיים בציון טוב מאוד ולפרנסתו עבד כמדריך בחוגים לטיסנאות. מלבד ההדרכה והלימודים, עסק גם בפעולות התנדבות, הרבה לקרוא, לטייל, להאזין למוסיקה ולשחק בשחמט.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים לא היה אביחי מוצב ליחידה ולא נקרא להתייצב. לפיכך מיהר, על דעת עצמו, להצטרף ללוחמים. הוא השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני, כמפקד יחידת טנקים. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), בקרב הפריצה בציר "לכסיקון" בסיני, נפגע בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "המחשבה כי אביחי איננו איתנו, כי שוב לא נלחץ ידו לפרידה, כי שוב לא נוכל לומר לו 'להתראות במילואים הבאים', המחשבה הזאת קשה מנשוא. מי ייתן ויהיו מעשינו בעתיד ראויים לזכרו."

עיריית ירושלים, המחלקה לנוער, ספורט וחברה, קראה את שמו על תחרות הגלשונים השנתית של החוגים לטיסנאות והוציאה לאור חוברת לזכרו. בחוברת כלולים דברים על דמותו ומפרי עטו, וביניהם חלק מתוך עבודה שכתב בבית-הספר התיכון, בנושא "עקרונות המלחמה".

 

bergson_0001

אביחי
חניך.. מדריך.. לוחם..

אביחי שמר באותה משמרת כמוני מצריח הטנק לידי באותו לילה. ספגנו הפגזה ארטילרית על החניון. אביחי נפגע ונהרג ואוילו אני מצאתי בבקר רסיס ענק על כסא המפקד שאיכשהו הצליח לעבור ביני לבין פתח הטנק.
יורם דורי 02/02/2017


חניון לילה בבחווה הסינית הפגזה קשה, אביחי נהרג.
יהי זכרו ברוך.
שמואל כץ  02/02/2017


אחי היקר לי
אבי אחי אביחי
למה זה אינך עוד חי?
בי נפשי אתה כה חי,
ותמיד תשאר כעשת חי.

נולדת ילד כה יפהפה,
וצחוק היה לך מלוא הפה.
עיניך היו גדולות וחומות,
ושערות ראשך ערמות ערמות.

נעשית רם קומה
ועטרה אותך בחן גומה.
טיסנים אהבת מאוד,
ובנית מאות מלאות הוד.

לגדנ״ע אויר תמיד התנדבת,
ולחיל-האוויר כל-כך שאפת.
דווקא שם רק חלקית – הדרך שרתת,
ולחיל-השריון לבסוף גויסת.

היית חייל ובן נאמן,
וקשר היה לך כל הזמן
עם חבריך, חברותיך ומשפחתך,
עד אשר תפס אותך מר גורלך.

ביום הולדתי נעלמת לנו,
מי יספר מדוע ולמה?
תזכר לעולם ותחסר לכולנו,
ואינך יודע עד כמה?

שיר שכתבה שרי בינגלס לזכרו של אחיה
אביחי ברגסון שנפל בחוה הסינית


רגע נפילתו של אביחי ברגסון זכור לי עד היום. היינו בחניון לילה על ציר מיסורי. אביחי שמר בצריח הטנק שלידי ואני בצריחון של הטנק שלנו. לפתע ספגנו הפגזה על החניון. פגז אחד נפל בין שני הטנקים שלנו. באופן אינסטינקטיבי הכנסתי, באותו רגע, ראשי לתוך הטנק. כאשר הוצאתי את הראש תוך שבריר שנייה משפסקה ההפגזה הבנתי שיש נפגע בטנק שלידי. אביחי חטף רסיס פגז שגרם לנפילתו. בבקר, אגב, ראיתי על כסא המפקד בצריח רסיס גדול שבנס החטיא אותי.
יורם דורי