alfret-meir

סרן אלפרט מאיר

נפל ביום 21/10/1973 "מיסורי", גדוד 410.

מאיר, בן פרומה וצבי, נולד בעיר ליון שבצרפת ביום ו' בסיוון, בחג השבועות, תש"ח (13.6.1948). הוא עלה ארצה בשנת 1949 עם בני משפחתו, משפחת פליטי השואה, שנדדה בפולין ובאוסטריה. בארץ למד בבית-הספר היסודי "עליה" בכפר-סבא, והמשיך בבית-הספר התיכון על שם כצנלסון בכפר-סבא, וסיים את לימודיו בבית-הספר המקצועי "אורט" בעיר, במגמה של מכשירנות. הוא היה תלמיד מצטיין, עירני ועצמאי. בבית-הספר היסודי היה חבר מערכת עיתון בית-הספר והירבה לכתוב בו ולנצל את כושר הביטוי שלו.

מאיר גויס לצה"ל במחצית יולי 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למפקדי טנקים, בקורס לקציני אג"ם ובקורס לקציני שריון, נתמנה מפקד מחלקת טנקים. הוא היה הרוח החיה במחלקה, וידע תמיד להשרות רוח טובה וחברית בין אנשיו. כיוון שהיה אופטימי מטבעו, היה בחיוכו ובשקט הנפשי שלו כדי לעודד ולהרחיק את תחושת המועקה, גם במצבים קשים ביותר. באחד ממכתביו כתב: "המסקנה היא, שאין לסמוך אלא עלינו; אולי יישמע הדבר מעט פתטי, אבל אני מרגיש זאת בכל בורג שאני מחזק בטנק, בכל מקלע שאני בודק ומתאים."

לאחר שסיים את השירות הסדיר החל ללמוד בלימודי ערב, בפקולטה למשפטים. בסיום שנת הלימודים הראשונה נשא לו את חברתו צפי לאישה. מאיר היה חובב צילום. הוא עמד להקים מעבדת צילום בביתו, אך לא זכה לחנוך אותה. הוא אהב גם לקרוא ולטייל, ואף תכנן לערוך, לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה, מסע גדול בחוץ-לארץ כדי "לראות את העולם". היה לו אוסף שעונים ישנים, שהיה מפרק ומרכיב אותם להנאתו. הוא היה בעל חוש הומור מעולה. התבדחויותיו, מעשי חקיינותו ותעלוליו היו לשם-דבר בין חבריו. אבל ביחסו לזולת היה רציני וכן. הוא היה בן נאמן להוריו ובעל מסור לאשתו והצטיין ביושר-לב וביחס של כבוד לזולת.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף מאיר בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), נפל בקרב ליד "החווה הסינית", שבגזרה המרכזית. זה היה הקרב האחרון שהתחולל בגזרה זו. הטנק שלו נפגע באש המצרים והוא נהרג. תחילה נחשב לנעדר, אך משזוהתה גופתו הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר-סבא. השאיר אחריו אישה, אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

AlpertMeir-page-002"כולם יוצאים מכליהם, אבל אני מאמינה ששלום לך " – מכתבים לבעל הנעדר בסיני
40 שנה הם שכבו בארגז. מכתבים ישנים שדהו עם השנים בתוך מעטפות ועליהן החותמת " נעדר". חודשים ארוכים לאחר המלחמה החזירם צה"ל למוענת, בהיעדר נמען. את המכתבים הללו סרן מאיר אלפרט מעולם לא קרא.40 שנה אחרי גמלה בלבה של צפי סיימונס החלטה לפתוח את הארגז ולהתמודד עם המכתבים.


 


מאיר אלפרט Google Drive

חוברת זכרון המכילה תמונות, ספורים, תעודת לידה וכו'


Alpert Meir Pic3

תיאור ששת החודשים בהם המתנתי למאיר,
שהיה בגדר נעדר, עד שנמצא ימים ספורים לפני יום הזיכרון 1974 .
צפי סיימונס


" מה הפסדנו?" קריירה שלא המריאה, תקוות שלא מומשו, עץ החיים שנגדע באיבו.

סיפורו של מאיר אלפרט:

הוא בוודאי היה הופך לעורך דין מפולפל, רודף צדק עד בלי די.
אולי הוא היה שולח ידו גם בפוליטיקה במסגרת הרצון שלו להביא צדק חברתי ובוודאי היה מתנדב בעמותות שונות.
הוא היה ממשיך לעשות מילואים עד גיל מבוגר, כי הרגיש תמיד שצה"ל קרוב לליבו – אבל אולי אחרי המלחמה הזאת היה חוזר בתחושה אחרת? כל כך הרבה חברים נפלו וכל כך הרבה חיילים שילמו בחייהם בגלל מאבקי כבוד וכוח?
הוא היה הופך לאבא מדהים כי אהב מאוד ילדים, וממשיך היה לטפל ולדאוג להוריו, מה שעשה תמיד!
ציפי סיימונס 02/10/2017


זוכר את מאיר, הנבון והרגיש לחבריו מהסדיר, הקמ״ט והקק״ש.

רזי רום 16/06/2017


נפל בקרבות שהתחוללו באיזור "מיסורי" ב-21/10/1973, לצורך הרחבת ראש הגשר מצפון.
יהי זיכרו ברוך!
דוד פישמן 16/06/2017


היה לי הכבוד לפקד על מאיר במלחמת ההתשה .מאיר היה חייל מוכשר ומקצוען בעל חוש הומור חכם ומיוחד.
יהיה זכרו ברוך
שלום ניסים 12/06/2016


ראשית דרכינו וחברותינו בטירונות שריון בחסה. תזהו בודאי את מאיר ז"ל ועוד כמה.

טירונות שריון בחסה, מאיר רביעי מימין.

טירונות שריון בחסה, מאיר רביעי מימין.

דב הירש 12/06/2016


מאיר - תמונת מחזור מ"ב -קק"ש 1969 בפינה הימנית למטה

מאיר – תמונת מחזור מ"ב -קק"ש 1969
בפינה הימנית למטה

היינו יחד בקק"ש, האיש הכי משעשע בגזרה!!!

אלי הררי 12/06/2016


יום הזכרון – אייר תשע"ו

מאוד התרגשתי היום בבית הקברות בכפר סבא, לעמוד יחד עם אחותו של מאיר ובעלה, אשתו של האח שהלך לעולמו בשנה האחרונה – כל האחיינים של מאיר, כולל שתי האחיניות שנולדו לאחר מותו ולאחת קראו מאיה ולשניה הילה, לזכרו, וחלק מהנכדים של האח והאחות, וכמובן גם בתי ובעלה!
מרגש לראות את הדורות הצעירים משתתפים איתנו בכאב, למרות שלא הכירו את מאיר, ומבקשים לשמוע סיפורים עליו. הם גרמו לנו להחליט שצריך לקיים מפגש משפחתי כדי לשתף את כולם בסיפורים עליו ובזכרונות.

Alpert Meir Pic1

צפי סיימונס  11/05/2016


כל כך כואב לחשוב על מאיר, חתן צעיר שאכזריות המלחמה קטפה אותו לפני שהספיק הוא עצמו להינות מקטיפת פירות החיים.
מרכין ראש לזכרו, ומשתתף בצערך ובצערם של כל בני משפחתו וחבריו.

ז'אק שימחי  11/05/2016


כך בדיוק אני זוכר את מאיר, עם שיער ארוך קצת פרוע ומתנופף כשיש רוח. יהי זיכרו ברוך…

דוד פישמן 11/05/2016


מ ס פ ר י ם

עוד מעט 40 שנה –
ומאיר איננו!

תמיד בן 25,
לעולם הבעל הטרי –
6 שבועות של נישואין
ועוד 2 שבועות של מלחמה
ועוד 6 חודשים של נעדרות –
ומאיר איננו!

והחיים ממשיכים,
מספרים, מספרים,
מתכופפים ברוח הברושים
מעל שורות שורות של קברים – ומאיר איננו.

יוני 1948 תינוק, בן שלישי לניצולי שואה,
1968-1970 חיל השריון בצבא ההגנה,
1970-1973 חבר, בעל, הרבה אהבה,
21.10.73 מיסורי, טנק שלב נבלע באדמה
אייר תשע"ד בית הקברות הצבאי בכפר סבא – לוויה.

לזכרו של מאיר אלפרט – שאיננו,
לזכרם של ניסן ומיכל – שאינם,
לזכרם של כל נופלי חטיבה 600!
צפי סיימונס