dorzon-yulian1111111111

סמ"ר דודזון יוליאן

נפל ביום 15/10/1973 ציר "טרטור" - "לכסיקון", גדוד 407.

יוליאן, בן מריטה ופרוים-יוסף, נולד ביום כ"ח בשבט תש"ח (10.1.1948) בבוקרשט שברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשכ"ב (1962). הוא למד בבית-ספר יסודי ועשה שנה אחת בבית-ספר תיכון בעיר מולדתו. אחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר החקלאי בבן-שמן, ובבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב, במגמה הריאלית. יוליאן היה תלמיד מצטיין, ממושמע ואהוב על מוריו ועל חבריו. מחנכו כתב עליו, שהיה "תלמיד מוכשר וחרוץ מאוד, ובשקידתו הרבה השיג עד מהרה (חודשים מעטים לאחר שהחל ללמוד) את רמת הכיתה." יוליאן אהב לעסוק במכניקה, לפרק כלים ולהרכיבם, ולקרוא ספרים בתחומי ההנדסאות והאלקטרוניקה. הוא עסק גם במלאכות-יד שונות: הוא תיקן חפצים ישנים ועשה הרבה לעיצוב פני ביתו. היה לו אוסף בולים גדול, כולם בתחום בעלי-חיים. אך יותר מכל, אהב לטייל בנופי הארץ ולהתבונן בצמחייתה ובבעלי-החיים שבה.

יוליאן גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1966 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "שרמן", בקורס למפקדי טנקים "שרמן" ובקורס למפקדי טנקים "פאטון". הוא היה חייל טוב, ממושמע ואהוב על מפקדיו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו, בהתנהגותו ובצייתנותו. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו והרבה לכתוב מכתבים הביתה. על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר מלחמה זו הסתגר בעצמו והרבה לשקוע בהרהורים.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר נתקבל לאוניברסיטת תל-אביב, בה סיים את לימודיו בחוג לביולוגיה. אחרי-כן השתלם בקורס לתכנון ולתכנות ועבד בניתוח שיטות במשרד האוצר. תקופה מסוימת עבד במשרד החקלאות, בסקר החי והצומח בארץ. יוליאן היה חברותי מאוד, דואג לידידיו ומקרבם. הוא היה חביב עליהם בשל יושרו וכנותו, והם זוכרים היטב את חיוכו המלבב, חוש ההומור שלו, בדיחותיו וצחוקו המתגלגל. הוא היה בעל כוח-רצון, לוחם ללא פשרות בכל מכשול וקושי שניצב בדרכו, אך עם זאת ידע להסתגל לכל מצב. הוא לא היה בררן, אהב את הפשטות ושמח בחלקו. בשנת 1972 נשא את חברתו יהודית לאישה. הוא היה בן מסור להוריו, בעל נאמן לאשתו ואב אוהב לבתו.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס יוליאן ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. בקרב שהתחולל ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), על ציר "טרטור" – "לכסיקון", מול "החווה הסינית", נפגע הטנק שלו ועלה באש. תחילה נחשב יוליאן כנעדר. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקריית-שאול. השאיר אחריו אישה ובת, אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוליאן מילא את תפקידו כתותחן טנק במסירות רבה. הוא הצטיין ביכולתו, באחריותו, בקור רוחו ובאומץ לבו העילאי, והיה מופת לצוותו ולחבריו."

יוליאן ז"ל התגייס לגדוד 52 והיה בשלבים הראשונים של השירות חייל שלי. לעולם אזכור אותו כחבר טוב לכל סובביו, אדם לבבי, וחייל מסור ומשקיען.
יהי זכרו ברוך.

אהוד סתת


היה לי הכבוד לפקד על יוליאן ז"ל בצמפ בגדוד 184. יוליאן ז"ל היה מט"ק ממושמע ומפקד למופת.
יהיה זכרו ברוך.

שלום נסים