gershon-david

סמל גרשון דוד

נפל ביום 15/10/1973 צומת "לכסיקון" - "טרטור", גדוד 407.

גרשון, בן חנה ומנחם, נולד ביום ח' באב תש"ט (3.8.1949) בקיבוץ בית-השיטה, וסיים גם את לימודיו היסודיים וגם את לימודיו התיכוניים בבית-הספר שבקיבוץ. גרשון היה פעיל בחברת הילדים בקיבוצו, והשתתף בכל עשייה במסגרתה. הוא אהב חגיגות ושמחות ולרוב גם עמד במרכזן. הוא אהב "להשתולל", לעשות דברים באורח ספונטני ולשמח את חבריו והיה מיוזמי הקמת דיסקוטק לצעירים במשק. מאז היה ילד בגן-הילדים ביקש ידידות וחברות, ודווקא עם הבודדים בחברה. לא מתוך רחמים עשה כן, אלא מתוך דחף פנימי שמקורו בתפיסת-עולם: לנסות ליצור קשר בין רחוקים ומתרחקים, בין הפרט לבין החברה. הוא סייע לילדי-חוץ להיקלט; עזר למתנדבים ולבאי-האולפן בדרך הקשה של ההשתלבות והיקלטות; לימד, יעץ, הדריך – והתיידד. נכונותו לסייע ולעזור היתה לשם דבר במשק. הכל ידעו, שאם יש צורך בהסעה, בעזרה בעבודה, או בעידוד – גרשון תמיד מוכן, מלא נכונות ורצון-טוב. הוא ייחס חשיבות רבה לטיפוח הדור הצעיר של הקיבוץ – ולכן כבר בשנות לימודיו האחרונות בחר בהדרכה. הוא שוחח עם חניכיו, יצא עימם לפעולות, לכנסים ולטיולים. את הזמן הפנוי שנותר לו לאחר כל עיסוקיו, הקדיש לקריאה ולשמיעת מוסיקה בחדרו בקיבוץ. הוא השתתף בקורס לצילום שנערך באזור מגוריו, וניסה לבטא באמצעות מצלמתו בעיקר את אהבתו לקיבוץ בית-השיטה ולנוף הסובב אותו. עוד בתקופת הלימודים בחר לעבוד בפרדס ועד מהרה מצא את עצמו מוקסם מהעבודה שם, מהאפשרויות הטמונות בה ומעצם החשיבות שבעבודת-כפיים. בזמן מלחמת ששת הימים, בעודו נער, שימש כמרכז ענף הפרדס וזכה להערכת חברי המשק בכלל ואנשי הענף בפרט. הוא הצטיין בטוב-לב, בחביבות, בשלוות-נפש ובשליטה עצמית. תכונות אלה סייעו לו לעמוד במעמסת האחריות שהוטלה עליו או שנטל על עצמו.

גרשון גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1967 והתנדב לחיל-האוויר. לאחר שנה וחצי שעשה בקורס טיס, עבר לחיל-השריון, והשתלם בקורס לתותחני טנקים. לאחר הקורס הוצב ביחידת שריון ועבר את תקופת מלחמת ההתשה באזור התעלה. הוא היה חייל טוב, עבד קשה והשקיע מאמצים רבים כדי למלא היטב את תפקידיו בצבא. הוא ויתר מלכתחילה על אפשרויות הקידום בתפקידו – כגון הליכה לקורס-קצינים – משום שרצה לחזור לקיבוצו בהקדם האפשרי. את החופשות מהצבא ניצל לעבודה בפרדס ולשהייה במחיצת הוריו.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר חזר למשק, לרכז את ענף הפרדס, והשקיע מרץ, רצון ומאמצים רבים בפיתוחם, בשיכלולם ובשיפורם של אמצעי העבודה ושל שיטות הפעלת מערכות ההשקייה, הריסוס ויתר הגורמים הכרוכים בעבודה זו. הוא עבד ללא ליאות ולא הותיר לעצמו פנאי להתעסקות בכל דבר אחר, בעיקר בגלל רצונו לעשות במו-ידיו ובגלל התנגדותו העקרונית לעבודה שכירה. הוא האמין בכל ליבו ביכולתו של המשק לקיים את הפרדס בכוחות עצמו ואף לפתחו ולהרחיבו. עם כל זאת, מצא זמן לעסוק בתחום ההדרכה, שייחס לו חשיבות רבה. הוא ניחן בכישרון ובתבונה לעבוד עם אנשים, לקשור עמם קשרים וליצור אווירה טובה בין העובדים. כל עובדי הפרדס אהבו את עבודתם והתמסרו לה בעיקר בזכותו של גרשון. זמן רב השתוקק גרשון לצאת לשנת חופשה, ללמוד טיסה ולקבל רישיון טייס. בכך ביקש להגשים שני מאוויים: האחד – לספק את אהבתו הגדולה לטיסה, לריחוף גבוה מעל הנופים שאהב, והשני – לפתח את אפשרויות ריסוס השדות והפרדס מהאוויר, מלאכה שתיעשה על-ידי חברי המשק ולא על-ידי שכירים. חלום זה לא הספיק גרשון להגשים. בתחילה נמנע הדבר בגלל עומס העבודה בפרדס, ההתחייבויות למשק והאחריות הרבה שנטל על עצמו – ואחר-כך פרצה מלחמת יום הכיפורים.

במלחמת יום הכיפורים השתתף גרשון בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. בקרב שניטש באזור "החווה הסינית", סמוך לצומת "טרטור" -"לכסיקון", ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבית-השיטה. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

קיבוץ בית-השיטה הוציא לאור חוברת לזכרו, ובה קטעי מכתבים שכתב ודברי חברים על דמותו.

GershonDavid 1_Page_1

פני חברי – חוברת לזכרו, ובה קטעי מכתבים שכתב ודברי חברים על דמותו
הוצאה לאור על ידי קיבוץ בית-השיטה

לא היכרתי אישית את גרשון דוד הי"ד כי שירתנו בגדודים שונים.לפני כשנה קראתי בעיתון כי לאחר שגרשון נפל הודיעו לאחיו יצחק דוד שהיה מפקד טייסת "העמק" ברמת דוד ושלחו אותו הבייתה לבית השיטה.יצחק דוד היה עם משפחתו מספר שעות ואח"כ חזר לרמת דוד והמשיך לפקד על הטייסת,עד סוף המלחמה.
בני הרטמן 17/08/2017


גרשון דוד הטען , יחד עם דודי קנת התותחן ודודו הורנשטיין היו אנשי הצוות שלי בצמ"פ בביר תמדה בגדוד 184 .לצערי הרב שלושתם נהרגו במבצע " אבירי הלב" במסגרת חטיבות 600/14 יהי זכרם ברוך.
דני קריאף 04/08/2016